מניעה וטיפול טבעי בסרטן השד

תמצית מאמר שהתפרסם בעיתון "הארץ".

בחיים האולטרא מודרניים יש אין סוף גורמים סביבתיים המחוללים את מחלת הסרטן.

דר' דוד שדה מציג דרכים לניטרול הסיכוי הגבוה מאוד להיפגע ממחלת הסרטן וגם אופציות טיפול לא שגרתיות לריפוי.למשל לשכנע את המטופל שהוא האחראי הישיר על המערכת החיסונית שלו, לא הרופא שלו.

מאמר שהתפרסם במוסף המאבק בסרטן בעתון הארץ בתאריך 19.10.04 סרטן השד הוא הסרטן המוביל בקרב נשים והוא הגורם המוביל בארה"ב בתמותה אצל נשים בגיל 35 עד 54.

גורמים רבים מובילים למחלת סרטן השד והמידע לכך מגובה במחקרים קליניים רבים. הגורמים הבולטים ביותר, הם חשיפה להורמונים סינטתיים הן כתרופות הורמונליות לנשים בגיל המעבר, הן כגלולות למניעת הריון, הן כהורמונים לבעלי החיים והן כהורמונים שמקורם בכימיקלים תעשייתים, המכונים קסנואסטרוגניים ומקורם בכימיקלים הקיימים בתזונה באוויר ובמים.

הסיכוי לאישה לפתח סרטן שד, גדל ככל שהאישה תתבגר ולא מפני שההזדקנות גרידא גורמת לסרטן , אלא מפני שעומס הזיהום הסביבתי על הגוף, הולך ומצטבר עם השנים. באופן טבעי כאשר האישה מגיעה לגיל המעבר בה מצטמצמת פעילות השחלות , ורמת האסטרוגן והפרוגסטרון יורדת , היא מחפשת פתרון לצמצם את תופעות גיל המעבר. במצב זה הסיכוי שלה ליטול הורמונים סינטתיים גדל. במחקר שנעשה בארה"ב התברר כי יותר משליש מהנשים בגילאים 45 עד 65 צורכות תרופות הורמונליות המכילות אסטרוגן בלבד או אסטרוגן משולב עם פרוגסטרון.

על פי הידוע בספרות המחקרית, ההורמונים התרופתיים הסינטתיים מגבירים את הסיכון להתפתחות סרטן שד לעיתים ביותר מ- 50 אחוזים. מעבר לכך, ההורמונים הסינטתיים מגבירים את הסיכון לקרישי דם ושבץ מוחי. הנתונים המדאיגים התקבלו מהמחקר המפורסם ביותר שנעשה על ידי האקדמיה הלאומית לבריאות בארה"ב , ופורסם בג'אמא בשנת 2002.

המחקר בוצע בין השנים 1993 עד 1998 בו השתתפו 160,000 נשים ב 40 מרכזים רפואיים בארה"ב. מעבר למחקר הזה. נעשו גם מחקרים רבים אחרים, שהגיעו למסקנות דומות.

במחקר שפורסם בעיתון הבינלאומי לסרטן ביולי 2003 , נבדק הקשר בין נטילת גלולות למניעת הריון, לבין התחלואה בסרטן השד. המחקר נערך במשך 8 שנים ובו השתתפו כ 100,000 נשים. נמצא כי שימוש בגלולות העלה את הסיכון להיפגע מסרטן השד לאחר שלוש שנים, בשיעור 25 אחוזים. ככל שהנשים נטלו הגלולה זמן רב יותר, כך עלה שיעור הסיכון.

במחקר אחר נמצא כי נטילת הגלולות גרמה גם לעליה משמעותית בקרישי דם בוורידים. נשים חשופות להורמונים הסינטתיים לא רק דרך נטילה ישירה, אלא גם דרך המזון: בארה"ב ובמדינות מערביות אחרות, נוהגים לתת הורמונים לבעלי החיים כדי להגדיל את משקלם. ההורמון המוביל הוא אסטרדיול שהוא הורמון אסטרוגן המוגדר כמסרטן פוטנטי. הורמונים אלה שניתנים לבעלי חיים חשודים בהגברת מקרי סרטן השד בארה"ב מאז 1950 ב 55 אחוזים. הורמונים אלה גם הגבירו את מקרי סרטן האשכים ב 120 אחוזים ובסרטן הפרוסטטה ב 190 אחוזים. רמות הורמונים אלה אינם נבדקים בבעלי החיים בטרם שחיטתם. כלומר, התפריט הבשרי שלנו מכיל הורמונים במינון גבוה, מה שיכול לתרום להתפתחות סרטן.

כאמור מעבר להשפעות המסוכנות של ההורמונים הסינטתיים שנשים נחשפו אליהן במשך עשרות שנים, הן חשופות גם לכימיקלים סביבתיים באוויר, במים ובמזון.

במחקרים שנערכו במהלך 40 השנים האחרונות, התברר כי לכימיקלים הסביבתים כמו חומרי הדברה או כימיקלים תעשייתיים, יש השפעה הורמונלית בבני אדם- הם מסוגלים לשבש את הפעילות של המערכת ההורמונלית באדם. מתברר כי בין השנים 1940 עד 1990, תעשיית הכימיקלים הסינטתיים גדלה ממיליארד ק"ג בשנה, ל 160 מיליארד ק"ג בשנה. לרבים מהכימיקלים ההורמונליים האלה המכונים קסנואסטרוגניים, פעילות המחקה אסטרוגן, היכולה להשפיע על רקמות האדם ולגרום לסרטן. כימיקלים אלה יכולים לחקות את ההורמונים בגופינו, אך גם לצמצם את השפעתם של ההורמונים הטבעיים. הם יכולים גם להפריע ליצור ההורמונים בגופינו וכן להפריע ליצור הקולטנים ההורמונלים בגופנו.

חומרי הדברה המכונים אורגנוכלורידים יכולים לגרום לסרטן השד. מרבית חומרי ההדברה נמצאו כמסרטנים או חשודים כמסרטנים. הכלל שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי והסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב קובע, כי אם הוכח שכימיקל מסוים גורם לסרטן בחיות מעבדה בניסוי קליני , יש להתייחס לכימיקל הזה כמסרטן בבני אדם.

מהכלל הברור הזה, מתעלם משרד הבריאות בישראל. לדוגמה, במחקר שפורסם בשנת 1993 הוברר כי נשים שבדמן הייתה רמת דידיטי גבוהה, היו בסיכון הגבוה פי 4 לחלות בסרטן השד. הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב איתרה בבדיקות שערכה במזון את הדיוקסין, זהו החומר הרעיל ביותר שקיים. הוא אותר במאה אחוזים מהדוגמאות ברקמות השומן. הדיוקסין קיים בעיקר בבשר בביצים ובמוצרי החלב. למרות הכמויות הזעירות שאותרו, הרי הדיוקסין מסרטן פי 500,000 מאשר ה דידיטי הנחשב למסרטן חזק. דוח מורחב בנושא הדיוקסינים הוגש לכנסת ישראל בפברואר 2004 על ידי נציב הדורות הבאים, השופט בדימוס, שלמה שוהם.

(תוכלו לעיין בדוח גם באתר זה)

קבוצה אחרת של קסנו אסטרוגנים, המכונה אמינים הטרוציקלים, מגבירה את הסיכון לסרטן השד. במחקר שפורסם בארה"ב התברר כי נשים הנוהגות לאכול באופן קבוע המבורגרים, בשר חזיר, סטיק אפוי היטב, מגבירות את הסיכון לסרטן שד פי 4.6. זאת מפני שבישול בחום גבוה, גורם ליצירת הטרוציקלים מסרטנים. ההמלצה המשתמעת היא להעדיף אכילת עוף שאינו מבושל או אפוי בחום גבוה. במרבית המחקרים האפידמיולוגיים שנעשו נמצא כי אכילה מוגברת של ירקות ופרות מצמצמת את הסיכון להפגע מסרטן השד וזאת מפני שירקות מכילים פיטואסטרוגנים המתחלקים לפי המבנה הכימי שלהם לאיזופלוונים ,ליגנינים, פיטוסטרולים פלוונואידים ועוד, להם יכולת לצמצם את הסיכון להפגע מסרטן השד. חומרים אלה נקשרים לקולטנים בגוף המיועדים לקשירת האסטרוגן ובכך מצמצמים את התחלואה בסוגי הסרטן הנגרמים מפעילות מוגברת של האסטרוגן. מעבר לפעילות הפיטואסטרוגנית, לויטמינים ולמינרלים בירקות ובפירות יש יכולת נוגדת חמצון, הנוגדת פעילות סרטנית.

שדות אלקטרומגנטיים נמצאו כגורם נוסף לסרטן השד. במחקר נורבגי שפורסם השנה בעיתון האמריקאי לאפידמיולוגיה, נמצא כי נשים שגרות ליד קווי חשמל הן בעלות סיכון גבוה ב- 60 אחוז יותר לפתח סרטן שד, לעומת נשים שאינן חשופות לשדות אלקטרומגנטיים מקווי חשמל. המחקר בדק נשים שאובחנו עם סרטן שד בשנים 1980-1996, ומצא כי הסיכון היה דומה אצל נשים מתחת ומעל גיל חמישים (כלומר הסיכון לא נובע מהגיל). נשים מבוגרות הגבירו את הסיכון לסרטן שד על ידי חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים במקום העבודה, ואילו לנשים צעירות היה סיכון של 130 אחוז יותר לפתח סרטן שד, אם היו חשופות לשדות אלקטרומגנטיים גם בעבודה וגם בבית. החוקרים ערכו מחקר עוקב ובו הגיעו למסקנות דומות.

גורמי סרטן נוספים שרצוי לצמצם את החשיפה אליהם הם ניטרטים, כלור, פלואור, מתכות כבדות, מזונות מוקרנים ושימוש במיקרוגל, עשן תעשיה, תחבורה וסיגריות, כימיקלים תעשיתיים סינטתים.

המשקל של הגורם התורשתי בסרטן שד ובסרטן בכלל הוא קטן יחסית, ומהווה כאחוז אחד מכלל מקרי הסרטן, כאשר מרבית הגורמים לסרטן קשורים למסרטנים סביבתיים ותזונה.

גם הגורם התורשתי זקוק לנוכחות גורם מסרטן כדי שיתפתח לסרטן. נשים בעלות נטייה תורשתית לסרטן, מפחיתות את הסיכון שלהן בצורה משמעותית אם הן שומרות על אורח חיים בריא, עם חשיפה מינימלית למסרטנים במזון ובסביבה.

דוח חדש שיצא בימים אלה ופורסם על ידי שני ארגונים ללא מטרות רווח בארה"ב, ניתח 21 מחקרים מדעיים שפורסמו מאז פברואר 2003. הדוח נבדר ועבר הערכת עמיתים על ידי שישה מדענים מובילים , אחד מהם מהמוסד הבינלאומי לחקר הסרטן. הדוח מראה בבירור שהעלייה בסרטן השד קשורה לכימיקלים . הדוח מצא כי פחות ממקרה אחד מתוך עשרה מקרים של סרטן שד, מופיע בנשים עם נטייה גנטית למחלה. הדוח מראה כי מקורות קרינה דומיננטיים שמהווים גורם סיכון לנשים הם ממוגרפיה וצלומי הסיטי. הדוח נמצא באתר האינטרנט הבא: http://www.breastcancerfund.org

להלן המלצותי כנטורופת שהרצה בשנים האחרונות בקורסים לנטורפתיה בבתי חולים וכמי שטיפל באלפי חולי סרטן בעשר השנים האחרונות:

אורח חיים הכולל פעילות גופנית, מניעת השמנה, צמצום בשתיית אלכוהול, צמצום באכילת שומנים מהחי, צמצום באכילת סוכרים מזוקקים, צריכת שמן זית, אך במקביל צמצום או הפסקה באכילת שמנים מסוג אומגה 6 כמו חריע, חמניות, סויה , קנולה שאינם בכבישה קרה. אכילה מספקת של סיבים, המצמצמים רמה עודפת של אסטרוגן על ידי סילוקם מהמעיים, נטילת נוגדי חמצון כמו ויטמין סי סלניום ויטמין אי (בחיריק)בטא קרוטן , יצמצמו משמעותית את הסיכון להיפגע מסרטן שד.

להלן 7 כללי זהב באורח החיים למניעת סרטן:

  1. מומלץ לרכוש ירקות ופרות אורגניים ללא חומרי הדברה הורמונים ודישון כימי.
  2. להימנע מרכישת מזון משומר, מומלץ לרכוש ירקות ופירות טריים ככל שניתן.
  3. לרכוש בשר ביצים ומוצרי חלב אורגנים בלבד.
  4. לרכוש בעיקר מזון מהצומח ולצמצם אכילת מזון מהחי. לאכול דגים (ללא כספית).
  5. להעדיף מים שעברו תהליכי סינון ( אוסמוזה הפוכה) או מים מינרלים בבקבוקי זכוכית . לרכוש מוצרי טואלטיקה, וקוסמטיקה הנקיים מדטרגנטים וחומרים מסרטנים אחרים.
  6. להשתמש בחומרי הדברה טבעיים בגן הבית, בבית ולבעלי החיים שאיתנו.
  7. להימנע משימוש בכלי פלסטיק לחמום מזון, או אחסנתו ככל שניתן. להשתמש בחומרי ניקוי "ירוקים" כולל כביסה.

המחיר הכספי והשינוי באורח החיים הם זניחים, לעומת המחיר הכספי והסבל שכרוך במחלת הסרטן.

אישית, אני מנהל אורח חיים כזה מזה עשרות שנים. מעניין לציין כי העדה של העברים הישראלים המתגוררים בדימונה, מנהלים אורח חיים צנוע, המתבסס על צמחונות ומזון אורגני חלקי והתוצאה מדהימה, אין בהם כמעט חולי סרטן, מחלות לב ומחלות כרוניות אחרות. לעומת זאת, אוכלוסיית היהודים בישראל, סובלת משיעור סרטן גבוה במיוחד.

על פי משרד הבריאות, אחד מכל שני אנשים יפגע מסרטן בשלב כל שהוא במהלך חייו. אורח חיים הוא חשוב מאוד, אולם הוא אינו מספק אם אנשים ממשיכים להיות חשופים לגורמים מסרטנים סביבתיים כמו זיהום אויר ומים מזוהמים. יש לפעול לצמצום המסרטנים הסביבתיים כדי להגן על האוכלוסייה בישראל מסרטן.

כפי שציינתי, תזונה נכונה היא חיונית, והיא כוללת מזון מלא אורגני (לחם מלא, שיבולת שועל, אורז מלא וכד), הרבה ירקות ופירות אורגניים, וצמצום מוצרי חלב ובשר. תזונה כזו תורמת להגנה מפני סרטן, בכך שהיא מכילה סיבים (סיבים מוציאים את הפסולת מהגוף לפני שיש לה הזדמנות ליצור כימיקלים גורמי סרטן) ונוגדי חימצון העוזרים להלחם בכימיקלים המסרטנים הסביבתיים. צורת תזונה זו אף מאיטה את התפתחות הסרטן לאחר שכבר הופיע.

החשיפה שלנו לגורמים מסרטנים סביבתיים היא מאסיבית ולא טבעית, ולכן אנו זקוקים להגנה נוספת, של תוספי ויטמינים ומינרלים הפועלים במסגרת פעילות אנזימטית. יותר מכך: כמויות הויטמינים שנמצאו אפקטיביות במחקרים להגנה ומלחמה בסרטן, גבוהות יותר ממה שניתן לקבל במזון. לדוגמא, כדי לקבל את הכמות של ויטמין אי (אי בחיריק)  (ארבע מאות עד אלף מאתיים יחידות בינלאומיות), נצטרך לשתות מספר כוסות שמן חמניות בכל יום, דבר שהוא אינו מציאותי. לכן ממליצים הנטורופתים על תוספי מזון בנוסף להקפדה על התזונה.

בנושא של ויטמין אי חשוב גם להקפיד על הצורה של הויטמין: בבתי מרקחת רבים, מוכרים את הצורה הסינתטית של ויטמין אי (די אל אלפא טוקופרול) אך צורה זו הוכחה במחקרים מדעיים כבעלת אפקטיביות נמוכה, לכן מומלץ להעדיף את הצורה הטבעית (די אלפא טוקוטפרול, ההבדל הוא רק באות אל)

הטיפול הטבעי בסרטן- רוב הציבור בישראל רואה בטיפול הטבעי השלמה בלבד לטיפול הכימותרפי, ולכן אנשים רבים מגיעים לנטורופתים לאחר שעברו כימותרפיה והקרנות. אולם מעניין לציין כי במדינות אירופה ובסין, הטיפול הטבעי נמצא בזרם המרכזי ולא כטיפול משלים בלבד. המאמץ שיש להשקיע בטיפול טבעי הוא שונה אצל אנשים שעברו כבר טיפול כימותרפי והקרנות, לעומת אצל אנשים שלא עברו.

אצל אנשים שעברו טיפול קונבנציונלי, יש צורך להתגבר לא רק על הסרטן, אלא גם על תופעות הלוואי של הטיפולים. אפשרויות הטיפול הטבעיות רבות מאוד , ובניגוד לדעה המקובלת נתמכות בעדויות מדעיות רציניות.

על פי הנטורופתיה, הסרטן הוא ביטוי חיצוני למחסור מתמשך של ויטמינים ומינרלים בגוף, ותוצאה של חשיפה ממושכת שנמשכה שנים לרעלנים סביבתיים. כתוצאה מכך, מצב מערכת החיסון מדרדר והגוף נעשה פגיע למחלות כמו סרטן. כדי לאפשר לגוף לקבל את כל מה שחסר לו ולעזור לו להיפטר מגורמים מסרטנים,

לדוגמה לינוס פאולינג, זוכה שני פרסי נובל, וד"ר איבן קמרון, הראו כי מתן לא פחות מעשרה גרם של ויטמין סי לחולי סרטן סופניים, גרם להארכת חייהם פי יותר מארבע, לעומת חולים שהיו באותו בית חולים ולא קיבלו ויטמין סי. יותר מכך: עבור 10 אחוז מחולי הסרטן שטופלו בויטמין סי, שיעור ההשרדות גדל פי עשרים (!) לפחות. מחקר שפסל ממצאי המחקר הזה, התעלם מהעובדה כי החוקרים השתמשו במחקר בעירוי תוך ורידי היעיל מנטילה דרך הפה. נתוני ממצאים אלו בלבד, אמורים היו לשנות את פני ההסטוריה בטיפול בסרטן, אך הטיפול בויטמין סי לא נכנס כחלק ממערך הטיפולים הקונבנציונליים, מחקרים רבים נוספים חיזקו את הממצאים הללו ועירויי ויטמין סי נפוצים במקומות רבים בעולם, אך לא בישראל.

לסכום – המידע הקיים כיום כיצד לטפל בחולי סרטן בשיטות טבעיות, מגובה באלפי מחקרים, כאשר חלק נכבד מהם הם מסוג המחקרים המכונים קליניים, הנחשבים למחקרים ברמת האיכות הגבוהה ביותר. נסיוני בטיפול בחולי סרטן לימד אותי, כי התיאוריה המחקרית מתממשת אם קיים שתוף פעולה של המטופל. בניגוד לטיפול המקובל ברפואה האונקולוגית, המטופל אמור ליטול אחריות על בריאותו ולהבין כי יש לו חלק פעיל בשיקום מערכת החיסון, שאך היא תדע להבחין בין תא בריא לתא חולה ובכך תאפשר הארכה בחייו ואף סיכוי להחלמתו.

מתוך המאמר הנוכחי הושמטו קטעים  המתנגדים לתפיסה המקובלת כיום בטיפול בחולי סרטן .

                              אין להעתיק ולפרסם את המאמר ללא קבלת אשור מהמחבר

פורסם בקטגוריה מאמרים בנושאי טיפול טבעי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.