מחקרים קליניים רפואיים אינם בהכרח מדעיים

מחקרים קליניים אינם בהכרח מדעיים..
הרפואה מודרנית מתהדרת במילים  הטיפולים המקובלים שלנו " מוכחים מחקרית",  האומנם ?
מתברר כי מחקרים קליניים עליהם גאוות הרפואה המקובלת ,
מתבססים על מתן התרופה לקבוצת חולים ומתן כדורי פלסבו לקבוצת ביקורת , כאשר גם החולים וגם קבוצת הביקורת אינם יודעים מה קיבלו,
האם קיבלו תרופה, או קיבלו כדורי פלצבו, שלכאורה אין בהם כל חומר שיכול להשפיע על מהלך המחקר.
באוקטובר 2010 פרסמה אוניברסיטת קליפורניה בג'ורנל הרפואי היוקרתי Anal of Internal Medicine כי מתוך 167 מחקרים קליניים בשנים 2008
 ו 2009 שפורסמו בג'ורנליים רפואיים , 92 אחוזים מהמחקרים לא ציינו מהו החומר שנמצא בכמוסות הפלצבו.
האם למידע זה יש חשיבות ?
למידע זה יש חשיבות מפני שה FDA לא הוציא הנחיות מה תהא תכולת הפלצבו שאמורה להיות אינרטית , דהינו חומר שאין לא כל השפעה.
לדוגמה כמוסות פלצבו שמכילות סוכר אינן מתאימות לניסוי בו מנסים להוכיח יתרון התרופה על חולי סוכרת. כי כל בר דעת מבין שמתן סוכר לחולי סוכרת מחריף את מצבם . לשמנים שעברו תהליכי חימום יש השפעה שלילית על מערכת כלי הדם והלב. להכניס שמנים אלה לכמוסות פלצבו במחקר הבודק השפעת תרופות חדשות על הלב או כלי הדם , או לקטוז לאנשים שהם אלרגיים למוצרי חלב, מעוות לחלוטין את תוצאות המחקר.
מכיון שאין הנחיות של ה FDA   מה יכללו כמוסות הפלצבו , מחברי הניסוי יכולים תאורטית להכניס לכמוסות הפלצבו רגלי צפרדעים והם אינם מחוייבים לדווח על כך בניסוי . .
ומעבר לכך , לשמחתה של אותה חברת תרופות כל מה שהיא צריכה במחקר הקליני, זה להראות יתרון של 5 אחוזים של התרופה, על כמוסת הפלסבו.
ריצ'רד סמיט  Richard Smith העורך הקודם של ה British Medical Journal מדווח כי הג'ורנל היוקרתי הבריטי תלוי מידי כלכלית בחברות התרופות, וממילא אינו יכול להיות בלתי תלוי בשיפוטו את המאמרים שהוא מפרסם. אותו עורך בדימוס מציין כי בין שני שלישים לשלושה רבעים מהעתונים הרפואיים המובילים כמו Annals of Internal Medicine,Journal of the American, Medical Association, Lancet, New England Journal of Medicine, נתמכים כלכלית על ידי חברות התרופות.
סמיט ריצרד מציין כי פרסום מאמר של חברת תרופות בג'ורנל המוביל , משמעותו, קבלת תשלום על סך 100000 דולר. או התנגדות לפירסומו שיכולה להוביל לסגירת הג'ורנל מחוסר תקציב לתחזקו.
Fiona Godlee העורכת הנוכחית של British Medical Journal מסכימה כמעט לכל מה שהעורך הקודם אומר.
התוצאה של מחקרים כאלה היא תמותה של אלפי אנשים, כדוגמת תרופת הויוקס נגד כאבים, שמספר האנשים שמתו בעקבות נטילת התרופה , הוא גבוה יותר ממספר הלוחמים האמריקאים שמתו בכל מלחמת ויאטנם.
התוצאה גם מתבטאת במספר האנשים שמתים בבתי חולים בארה"ב 106,000 אנשים בשנה. הנתון לא כולל טעויות במתן התרופות, ולא כוללים בני אדם שנוטלים תרופות במוסדות אחרים מבתי חולים או בביתם.
אם עשרות מחקרים מצאו כי תרופה מסויימת אינה יעילה , זה לא אומר שהתרופה תוסר מהמדפים על ידי ה   , FDA
מפני שחוקי הרשות למזון ובריאות קובעים בארה"ב , כי מספיק שני מחקרים המאשרים את יעילות התרופה כדי להכניסה לסל התרופות.
רוב המחקרים בדקו את האפקט של התרופה המסוימת ללא תרופות נוספות ולתקופה קצרה מאוד.
לדוגמה מחקרים על תרופות  פסיכיאטריות רבות נעשו בתקופה של ששה שבועות בלבד, טרם אישורן לשיווק..
אם אדם לוקח את התרופה ביחד עם תרופות אחרות ולתקופות ארוכות יותר, תופעות הלואי שונות ולא מוכרות ויעילות התרופה אינה ברורה..
ד"ר John Ioannidis אפידמיולוג מבית הספר לרפואה Ioannina ביוון, מסביר כי ניתן לשבש תוצאות מחקר על ידי מספר אנשים נמוך במחקר, על ידי תכנון לקוי של המחקר , הטית מחקר על ידי החוקרים ודיווח סלקטיבי תוך השמטת מידע שאינו מתאים לתוצאות המחקר המתבקשות.
כ 85 אחוזים מהמחקרים שבוצעו על ידי הרפואה המקובלת אינם מחקרים קליניים.קיימים נתונים אף נמוכים מכך.
ההנחה הקימת היום , כי רק פרוצדרות רפואיות המוכחות מחקרית , המגובות במחקרים מסוג דבל בלינד , רק הם קבילים , אין לה על מה להתבסס .
רק 4 אחוזים מן ההחלטות הקליניות מבוססות על ראיות ברורות ממעבדות מחקר קליניות, 45 מההחלטות מבוססות על קונצנזוס חזק בין הרופאים שאינו מבוסס על עבודות מחקר ,ו-51 אחוזים מן ההחלטות הרפואיות מבוססות על עדויות מחקריות חלשות , שאין קונסנזוס עליהן.
מצוטט מדברי ד"ר פילד במדריך לפרקטיקה קלינית של המכון לרפואה בארצות הברית.
מכיון שחוקרים באקדמיה נוטים להעריך יושר מדעי , חברות התרופות פונות לגופים למטרות רווח המעסיקות מדענים רוקחים, סטטיסטיקאים היודעים לנהל ניסויים קליניים. ברור כי גופי מחקר פרטיים עלולים להיות מוטים לטובת חברות התרופות המממנות.
בכל זאת לא הכל כשר גם באקדמיה, מחקר באוניברסיטת ייל מצא כי שני שלישים מהאוניברסיטאות שעסקו במחקר ביו רפואי החזיקו במניות סטרטאפ שמימנו את המחקר באותם אוניברסיטאות.
תקווה או תעתוע . ד"ר ריצרד דאיו עמ 128-129.
מנהל מחלקה בבית חולים וולפסון מציין באתר "דוקטורס" בתאריך 28.12.2006.
"צריך כמובן לציין ש EBM זה לא תורה מסיני, ודברים שהוכחו במחקר EBM אחד יכולים להיות מוכחים כלא נכונים במחקר EBM אחר".
 לסכום, אם כל המערכת הרפואית הייתה מתבססת אך על מחקרים "שהוכחו מדעית", היו צריכים לסגור מחלקות רבות בבתי חולים.


This entry was posted in מאמרים בנושאי טיפול טבעי. Bookmark the permalink.