חומרי הדברה ומזון אורגני

           חומרי הדברה והשפעתם על הסביבה
חומרי הדברה הם כימיקלים המתוכננים להרוג חרקים, עשבים, פטריות, עכברים.
 
חומרי הדברה מסוכנים לבני אדם ולסביבה בה הם חיים.
חומרי הדברה יכולים לגרום לסרטן, לפגיעה במערכת העצבים, לפגיעה במערכת ההורמונלית ולפגיעה
בדגים ובעלי החיים.
 
קיימים חומרי הדברה בעיקר אורגנוכלורידים שהינם יציבים מאוד, אינם מתפרקים, אלא לאחר שנים רבות
ומצטברים בשרשרת המזון, ברמות הגבוהות לעיתים פי מיליון מהרמה שבה השתמשו בה לראשונה. (אפשטיין עמ 153)
למרות הסיכון הרב בשימוש בהם, משתמשים בהם בחקלאות, בגנים ציבוריים, בתעשייה, ביערות, בציידי דרכים,
בבתי ספר, במשרדים, בבית ובגינה. (3)
 
במשרד לאיכות הסביבה בארה"ב רשומים כ 900 חומרי הדברה, בתוכם כ 1,400 חומרים פעילים מהם
מכינים 40,000 מוצרים שונים.
 
משנת 1950 עד שנת 1975 יצור חומרי ההדברה גדל ב 15 אחוזים בכל שנה. מ 200,000 פאונד ל 1.4 מיליארד פאונד.(אפשטיין עמ' 157).
למרות העובדה ששטחי החקלאות בארה"ב בשני העשורים האחרונים כמעט ולא השתנו, ההוצאות על
רכישת חומרי הדברה גדלו פי עשר. (אפשטיין. עמ 158).(4)
 
מזון אורגני וסרטן ?
אקדמאים המתבססים על מחקריו של פרופסור ברוס אימס מארה"ב, טוענים כי
הגידולים האורגניים מכילים רעלים מסרטנים ואילו אותם המזהמים הסביבתיים כמו חומרי הדברה מתכות
רעילות, עשן תעשיה וכו' רעילותם שולית. 
 
קיים כמובן מידע רב המפריך את טענותיו של פרופסור אימס,
במאמר שפורסם בSCIENCE  בשנת 1984 גיליון 224 ועליו חתומים ששה עשר מומחים מובילים
בעולם בנושאי אפידמיולוגיה וסרטן, הם מתייחסים למאמריו של פרופסור אימס.
 
"מאמריו לוקים בשגיאות כבדות, התעלמות מנתונים קיימים ומתבססים על עובדות שאין להם אחיזה במציאות".
 
אחד מטענותיו של אימס הם כי חומרי ההדברה הסינטטיים הם פי 10,000 פחות מסרטנים,
מ"חומרי הדברה טבעיים המיוצרים על ידי צמחים".
מתברר במחקרים כי חומרי הדברה סינטטיים הם פי עשרות מיליונים יותר מסרטנים מחומרים המיוצרים על
ידי צמחים ואין כל יחס בין עוצמת הסרטון של חומרי הדברה לבין חומרים טבעיים המופקים על ידי הצמחים,
כדי להגן על עצמם בפני חרקים. (41 )
 
עמידות לחומרי הדברה
קצב התפתחות העמידות של החרקים השונים גובר כיום על קצב הופעתם של קוטלי החרקים.
האדם בשונה מהחרקים, הפטריות, החיידקים ושאר מזיקים אינו מפתח התנגדות לחומרי ההדברה.
 
המזון האורגני בריא יותר
כאשר מרססים צמחים בגידולים אורגניים וחומרי הדברה אחרים, הם מנטרלים בצמח את פעולת האנזימים
מכילי הכולין, וכך הצמחים אינם יכולים לקלוט מספר מינרלים בכמות מספקת בעיקר מנגן ואבץ, אך גם
מינרלי קורט אחרים. במקביל צמחים אלה קולטים מתכות רעילות כמו מגנזיום, כספית ועופרת.
ד"ר בוב סמית משיקגו השווה תכולת מינרלים בתוצרת אורגנית ושאינה אורגנית.
בתוצרת אורגנית הוא מצא פי 4 יותר יסודות קורט, פי 13 יותר מגנזיום, פי 20 יותר סידן ומנגן.
התוצרת האורגנית גם ספגה משמעותית פחות מתכות כבדות.
 
אוכלוסייה ללא מחלות בישראל?
אוכלוסיית הכושים העבריים בדימונה ובישובים נוספים בנגב, המונה כ 1500 תושבים אינה חולה בסרטן.
הכושים העבריים חיים בישראל זה 35 שנים, חלק ניכר ממזונם הוא אורגני והם צמחונים.
 דר' דוד סלרס וחוקרים מאוניברסיטת ונדרבילט בארה"ב, אישרו את העובדה כי אוכלוסייה זו אינה חולה
במחלות כרוניות, במחקר שנערך בקרב 233 חברי הקהילה בישראל.
 
המצב בישראל
כיום מאושרים על ידי משרד החקלאות בישראל כ 900 חומרי הדברה כאשר רבים מתוכם חשודים כמסרטנים.
משרד החקלאות בישראל טוען כי לא נמצאים בשימוש בישראל חומרי הדברה החשודים כמסרטנים. (27)
עם זאת משרד החקלאות בישראל אישר כי 23 מתוך 64 חומרי ההדברה שהועברו על ידי לבדיקתם,
(לאחר שאוניברסיטת אילינוי בשיקגו הגדירה אותם כמסרטנים), כי יתכן או קרוב לודאי, שהם מסרטנים .
 
חומרי ההדברה מחולקים כיום בעולם למספר קבוצות סיכון.
הקבוצה המוגדרת כקבוצה A:
אותרה במחקרים כבעלת יכולת לגרום לסרטן בבני אדם.
קבוצה זו אינה מאושרת בישראל לשימוש .(27)
חומרי הדברה המסווגים בקבוצה הגדרתם היא:
"יתכן ויגרמו לסרטן בבני אדם".
מאושרים לשימוש החקלאים בישראל. (27)
 
חומרי הדברה המוגדריםB2  הוכחו כגורמי סרטן בחיות מעבדה.
מאושרים לשימוש בישראל. (27)
חומרי ההדברה המסווגים באות E 
מאושרים לשימוש בישראל כי אין כל הוכחות לקיומה של סכנת סרטון בבני אדם.
עיון בחלק מהמחקרים של חומרי ההדברה המסווגים באות E, מגלה כי הניסויים הופסקו לאחר תקופה
מסוימת, כיון שהעכברים שהוזנו בחומר ההדברה, מתו מההרעלה שנגרמה להם .
לדוגמה אנדוסולפן מוגדר בסיווג E
במכון הלאומי לסרטן בארה"ב נערך ניסוי שבו נכללו חולדות ועכברים .
"הזכרים בין העכברים והחולדות מתו במספרים רבים כל כך, כך שלא ניתן היה להסיק מסקנות
 כלשהן באשר למידת הסרטון."
 
אירגון הבריאות העולמי והתייחסותו לחומרי ההדברה:
הגוף האקדמי הבינלאומי החוקר את נושא הסרטן IARC  מציין כי כאשר קיימים הוכחות שחומרי ההדברה
יגרמו לסרטן בחיות מעבדה, יש להתייחס לאותם חומרי הדברה, כאילו יגרמו לסרטן בבני אדם.
 
"כאשר חסרים נתונים האם חומרי ההדברה יגרמו לסרטן בבני אדם, יהא זה הגיוני ביולוגית וחכם,
 להתייחס לאותם חומרי הדברה,בהם קיימים נתונים מספקים כי הם גרמו לסרטן בבעלי חיים …
 כאילו יגרמו לסרטן בבני אדם" !!!.(18)
 
משרד החקלאות בישראל:
במשרד החקלאות בישראל קימת ועדה, הקובעת מהם חומרי ההדברה שיכנסו לשימוש.
אחד מהשיקולים העיקריים לאשור או דחיית חומר הדברה מתבסס על "המנה היומית הקבילה."
לאף חוקר אין מידע מהם סוגי המזון וכמויות המזון מהם ניזון האזרח בבית .
מעולם גם לא הגדירו לאף אדם מה עליו לאכול כדי לא לעבור את "המנה היומית הקבילה" של חומרי ההדברה.
הטענה כי המינון הנמוך מאוד של שאריות חומרי הדברה הוא שיגן עלינו מפני מחלות סרטן,
אינו עומד במבחן המחקר המדעי.
אין סף של חומר הדברה שיכול להגן על בני אדם מפני סרטן, אם חומר ההדברה הוכח כמסרטן,
כולל בחיות מעבדה. ( 22 , 23 41)
 
במשך עשרות השנים האחרונות בעשרות כינוסי מומחים הודגש שוב ושוב כי, לא קימת דרך לקביעת
"סף בטוח" לחשיפה של חומר מסרטן בבני אדם.
עובדות מצטברות מצביעות על כך, כי לא קיים סף בטוח של חומר קרצינוגני." (אפשטיין עמ" 163).
 
הבדיקות הנעשות בשווקים מוכיחים כי חלק נכבד מהגדולים החקלאיים מכילים חומרי הדברה הרבה מעבר לתקן.
 
כיצד יכול משרד החקלאות לוודא ש- 20,000 החקלאים אכן לא ירססו בחומרי הדברה את הגדולים החקלאיים
לפני הקטיף, וכי רמת חומרי הדברה עומדת בתקן לשאריות חומרי הדברה וכי החקלאים מרססים
אך בחומרי הדברה מאושרים, כאשר אין כמעט פקחים לבדיקת הירקות והפירות המיועדים לשוק המקומי בישראל?
 
המחלקה לחומרי הדברה במשרד החקלאות בישראל מתבססת על מידע הקיים ברשות לאיכות הסביבה
בארה"ב, ארגון הבריאות העולמי, או משרד החקלאות האמריקאי.
גופים אלה אינם מקורות המידע היחידים האקדמיים החוקרים את תופעות הלוואי של חומרי ההדברה. (27)
 
מקורות מידע נוספים לדוגמה למידת הרעילות והסרטון הם:
TOXLINE/TOXBACK, CSIN, MEDLINE ,PESTTAB, CANCER LIT CTCP, EMIC, EMIT, POISINDEX, RTECS, TDB.IARC
מרבית הבדיקות הנעשות הן של משרד החקלאות והן של משרד הבריאות מתייחסות לגידולים המיוצאים
לחו"ל ולא לגדולים הנשלחים לשוק המקומי.
 
תפוקת חקלאות מקובלת לעומת אורגנית:
חומרי הדברה אומנם מצליחים לקטול חרקים, אך אינם פותרים את בעיית המזיקים. 
מידי שנה מרססים בארה"ב זה עשרות שנים, מיליארדי פאונד חומרי הדברה, אך השימוש לא פתר הבעיה.
אנו יודעים כי ניתן לגדל גדולי חקלאות גם ללא חומרי הדברה ועם אותה כמות יבול בשיטות גדול אורגניות.
במחקר שפורסם ב NATURE SCIENCE  בשנת 1998 ונעשה  במכוןRODALE בפנסילבניה ארה"ב,
נמצא כי חקלאות אורגנית זהה מבחינת תפוקת התנובה החקלאית לחקלאות מקובלת.
מחקר בדק חוות חקלאיות בין השנים 1986 לשנים 1995 ומצא כי התפוקה להקטר הייתה 7140 ק"ג להקטר בחווה המקובלת לעומת 7170 ק"ג להקטר בחוות האורגניות.
בשיטה האורגנית היו יתרונות נוספים, האדמה הייתה בריאה יותר, היה בה יותר חנקן ופחמן. 
התוצאה פחות ניטרטים זיהמו את הנהרות. במשך 5 שנים נשטפו בשיטות העיבוד החקלאי המקובל,
60 אחוזים יותר ניטרטים למים התת קרקעיים.
כמו כן האוויר זוהם משמעותית פחות, על ידי חד תחמוצת הפחמן בשטחי החקלאות האורגנית.
70 מיליון טון חנקות נשטפו לאדמה במשך שנה בחקלאות המקובלת.
כמו כן העובדה כי לא נעשה שימוש בזבל העופות גרם לזיהום הנהרות בזבל זה. (26, 28)
 
סיכום הסיבות מדוע לא להשתמש בחומרי הדברה
חומרי הדברה מסוכנים לבריאות האדם
הארגון לאיכות הסביבה בארה"ב קובע כי מרבית מקרי הסרטן יכולים להימנע על ידי מניעת חשיפה לחומרים
 מסרטנים. (אפשטיין עמ' 163).
הארגון לאיכות הסביבה בארה"ב ה EPA, בדק את יכולתם של חומרי ההדברה לגרום לסרטן במחקרים
שנעשו בחיות מעבדה,מתוך 900 חומרי הדברה הוא איתר כ 250 חומרי הדברה גורמי סרטן.
על פי ה EPA כל חומר שיגרום לסרטן בחיות מעבדה, יש להתייחס אליו כאילו יגרום לסרטן בבני אדם. (אפשטיין עמ163).
מבדיקת 26 חומרי ההדברה בהם משתמשים ברמה הגבוהה ביותר בארה"ב, דהינו צריכה של
לפחות 6 מיליון פאונד בשנה, 12 חומרי הדברה מוגדרים כמסרטנים על ידי הארגון לאיכות הסביבה.
סה"כ הצריכה השנתית של חומרי הדברה מסוכנים 380 מיליון פאונד.
 
מעבר ל 12 חומרי ההדברה שנמצאו מסרטנים בחיות מעבדה אותרו במחקרים אפידמיולוגיים עוד 4 חומרי הדברה
שחשיפה מוגברת אליהם גרמה לסרטן. כמות חומרי ההדברה בקבוצה זו 190 מיליון פאונד.
קיימים גידולים חקלאיים רבים המרוססים פעמים רבות במהלך השנה, עם סוגים שונים של חומרי הדברה.
שילובים של שניים או שלושה חומרי הדברה הופכים להיות חזקים עד פי 1600 מכל אחד מהחומרים
בפני עצמו.(34) (42)
 
חומרי הדברה גורמים לפגיעה רבה יותר בילדים.
ילדים אוכלים יותר מזון מאשר מבוגרים בהתחשב בגודלם.
ילדים נמצאים בשלב התפתחות מערכות הגוף, כמו מערכת חיסון, מערכת העצבים, המערכת המינית,
התפתחות הראות, התפתחות המוח. פגיעה במערכות מתפתחות אלה על ידי חומרי הדברה יכולה לגרום לפגיעה בהתפתחותם.
מערכת החיסון אצל ילדים רגישה יותר לפגיעה מאשר מבוגרים.
ילדים אוכלים יותר ירקות ופרות ושותים יותר נוזלים בהשוואה למבוגרים ואף נושמים יותר אויר. 
ילדים בגיל שנה עד חמש אוכלים פי ארבע לק"ג משקל בהשוואה למבוגרים. בשל כך הילדים חשופים
יותר לחומרי הדברה .
העובדה גם כי הם נוטים יותר לשחק על הרצפה או על האדמה או הדשא, הם נוגעים במקורות מזוהמים
ואף מכניסים אותם לפיהם, עובדה הגורמת לקליטה מוגברת יותר של חומרי הדברה.
בין השנים 1974 לשנת 1991 חלו כל שנה בארה"ב 8000 ילדים בסרטן.
מספר מקרי הסרטן בילדים עלה כל שנה באחוז.
ילדות צעירות התבגרו בגיל מוקדם יותר.
מספר מקרי האסטמה בארה"ב גדל ב 60 אחוזים בהשוואה 1980 לשנת 1991 
וכיום חולים באסטמה בארה"ב 10 מיליון ילדים . 
חומרי הדברה מזהמים מזון ונמצאים במרבית שרשרת המזון
בבדיקה שעשה משרד החקלאות האמריקאי USDAS נמצא כי ב 67 אחוזים מהירקות והפירות אותר
לפחות חומר הדברה אחד.
למעלה מ 40 אחוזים מהירקות והפרות היו מזוהמים ביותר מחומר הדברה אחד.
80 אחוזים מהחיטה הנמצאת בתפריט מרבית האוכלוסייה נמצאה עם חומרי הדברה.
כמו כן נמצאו חומרי הדברה ב 90 אחוזים מגרעיני הסויה.
בדיקה זו מפריכה את טענת נציגי משרד החקלאות בישראל, כי חומרי ההדברה "מתנדפים" מהירקות והפירות .
 
חומרי הדברה מסוכנים במיוחד לחקלאים ולעובדים בחקלאות
כיון שמשתמשים ב 75 אחוזים מחומרי ההדברה בחקלאות, חקלאים ובני משפחותיהם והעובדים
בחקלאות חשופים יותר לחומרי ההדברה משאר הצבור.
לא קיים מעקב של משרד הבריאות הבודק את המחלות הכרוניות כמו סרטן ובעיות פריון הנגרמות בעקבות החשיפה המוגברת של העובדים בחקלאות.
אולם קיימים מחקרים רבים המצביעים על כך, כי חקלאים נפגעים יותר ממחלות סרטן כמו לימפומה, ליאוקמיה,
סרטן פרוסטטה, סרטן מוח, סרטן האשכים.
 
חומרי הדברה מזהמים את המים והאוויר
חומרי הדברה מזהמים כמעט את כל הנחלים והנהרות.
בבדיקה שנעשתה על ידי המשרד הגאולוגי הלאומי בארה"ב USGS, נמצא כי כל דוגמאות המים שנבדקו
בנהרות הגדולים, היו מזוהמים לפחות על ידי חומר הדברה אחד.
99 אחוזים מהנחלים שנבדקו נמצאו חומרי הדברה.
60 אחוזים מבארות המים באזורים החקלאים מזוהמים לפחות בחומר הדברה אחד.
50 אחוזים מבארות המים באזורים העירוניים מזוהמים לפחות בחומר הדברה אחד.
גם האוויר מזוהם בחומרי הדברה ואותו משרד גיאולוגי לאומי מצא חומרי הדברה במרבית דגימות האוויר שנבדקו.
לדוגמה: קוטל החרקים דיאזינון נמצא ב 90 אחוזים מדגימות האוויר.
חומר ההדברה כלורפיניפוס נמצא ב 70 אחוזים מדגימות האוויר.
חומרי ההדברה נגד עשבים D -2,4, נמצא ב 60 אחוזים מדגימות האוויר.
חומר ההדברה טריפלורלים נמצא ב 50 אחוזים מדגימות האוויר.
חומר ההדברה DDT שנאסר לשימוש לפני עשרות שנים נמצא ב 90 אחוזים מדגימות האוויר.
 
חומרי הדברה מסוכנים לבעלי החיים
בשנת 1990 דווח המרכז לבקרת רעלים בארה"ב על 11000 פניות המתייחסות להרעלה ותמותת בעלי חיים
כתוצאה מהרעלה של חומרי הדברה.
חומרי הדברה גורמים כמובן גם למחלות סרטן.
המרכז הלאומי לסרטן מצא כי כלבים שבעליהם אבקו אותם בחומר ההדברה 2,4, נפגעו יותר  מסרטן לימפה
מסוג לימפומה .
 
חומרי הדברה מסוכנים לדגים ולבעלי הכנף.
למרות שחומרי ההדברה מדוללים כאשר הם זורמים בנהרות ובנחלים, הם נספגים בתהליך
הנקרא Bioaccumulation  בצומח וברקמות בעלי חיים.
הריכוז של חומרי ההדברה יכול להיות אצל הצומח ובעלי החיים גבוה פי כמה מהריכוז במים.
 
חומרי הדברה קוטלים דגים אך גם מצטברים וגורמים לנזקים התנהגותיים ובריאותיים, כמו שינוי ביכולת
השחייה, מצמצמת יכולת הספקת מזון, להגן על עצמם בפני טורפים ולהגן על טריטוריה שלהם.
חומרי הדברה גורמים לדגים לשנות אזורי מחיה בהם טמפרטורת המים שונה וחושפת אותם למחלות וטורפים.
קיימים חומרי הדברה המשנים דפוסי התנהגות לדוגמה אצל הסלמון לנוע לים, ממים מתוקים למים מלוחים,
עובדה המשנה את מחזור החיים של הסלמון.
דגים נמנעים לשהות באזורים מזוהמים בחומרי הדברה, עובדה המשנה את אורחות חייהם.
כמו כן מערכת החיסון נפגעת, וכן מערכת הפריון, חומרי הדברה מחקים הורמונים וחוסמים הורמוני מין,
עובדה המשנה יכולת התרבות הדגים.
קימות פגיעות במערכות נוספות כמו התנהגות ולמידה, גדילה, פגיעה במערכת השלד ובלוטת התריס.
באשר לעופות חומרי הדברה אורגנוכלורידים כולל DDT שנאסר לשימוש בארה"ב ובישראל, במדינות העולם השלישי, ממשיכים להשתמש בו והציפורים והעופות נפגעים ממנו כיון שהם נודדים לאזורים אלה.
 DDT גורם למותם של בעלי הכנף, פוגע במערכת העצבים שלהם, גורם לקליפת הביצים להיות דקה, מצמצם רמת ההורמונים הנקביים בבעלי הכנף, עובדה הפוגעת בכושר הרבייהשלהם ולצמצום מספרם.
 
חומרי הדברה מסוג אורגנופוספט עוצרים פעילות האנזים אצטילכולין אסטראז ולעיתים גורמים למותם של
עשרות אלפי ציפורים.
חומרי הדברה מסוג קרבמטים וקוטלי עשבים, ואורגנוכלורידים גורמים למותם של חרקים המשמשים מזון
לבעלי הכנף ובכך גורמים להרעבת בעלי הכנף.
חרקים ובעלי חיים אחרים שהושמדו על ידי חומרי הדברה נאכלים על ידי בעלי הכנף נפגעים גם הם על ידי
חומרי ההדברה ומתים.
 
הרשות המאשרת חומרי ההדברה תלויה בנתוני היצרנים
בשנת 2000 הרוויחו חברות הכימקלים המובילות בארה"ב סינגנטה ומונסנטו כל אחת למעלה ממיליארד דולר
ממכירת חומרי הדברה ומוצרים הנלווים לחומרי ההדברה.
חברות הכימיקלים המעונינות ברווחים מדוחים לרשויות הבודקות את חומרי ההדברה, "שחומרי ההדברה מבצעים
את המוטל עליהם, ללא תופעות לוואי לסביבה"…
הגופים המאשרים את חומרי ההדברה לשימוש, תלויים בדוח החברות, באשר לתוצאות הבדיקות לתופעות
הלוואי הכרוניים.
כיום כמעט כל גופי המחקר המדעיים הבודקים את תופעות הלוואי של הכימיקלים והתרופות נתמכים
כספית כלכלית על ידי חברות תרופות או כימיקלים. (41)  P-391.
 
אין נתונים ברורים ומדויקים באשר לשימוש בחומרי ההדברה
אין נתונים מספקים היכן משתמשים בחומרי הדברה ובאיזה כמויות.
עובדה זו מקשה על מציאת הקשר בין מחלות כרוניות כתוצאה משימוש בחומרי ההדברה.
גם אין מידע מדויק, מהי התכולה הרכיבים הקיימת במוצר, הדבר נובע מכך שהיצרנים אינם מדוחים על כל רכיבי המוצר.
לדוגמה חומרים אינרטיים שתפקידם להפוך את חומרי ההדברה לפוטנטיים יותר וידועים כמסוכנים.
 
המועצה הלאומית למחקר בארה"בNRC  מעריכה כי לא קיים מידע באשר להשפעות הרעילות הקימות
ב 79 אחוזים של הכימיקלים הרשומים בארה"ב, ובתוכם חומרי הדברה. (1, 2.)
 
להלן תמצית מספר מחקרים מתוך מאות העוסק בתופעות לוואי של חומרי הדברה בילדים ומבוגרים.
רעלים סביבתיים גורמים לבעיות בלב לבעיות במחזור הדם, לרבות טרשת עורקים, יתר לחץ דם,
הפרעות בקצב לב, מחלת שריר הלב, לנזק למערכת העצבים, לפגיעה במוח, לפגיעה במערכת החיסון ועוד…
( 35, 36, 37, 38, )
במחקר שנערך על ידי המועצה הלאומית להגנת המקורות הטבעיים בארה"ב הוברר כי :
ילדים בגיל טרום חובה שנחשפו לחומרי הדברה שנמצא במזונם, היו בסיכון מוגבר לפגיעה במערכת העצבים
המרכזית ויצירת מחלות סרטן. (25)  
במחקר שנערך בבית חולים לסרטני דם ולימפה בילדים בטנסי שבארה"ב, הוברר כי:
הסיבות שהיוו את גורמי הסיכון למחלות הסרטן היו, חשיפת האמהות שהיו בהריון לחומרי הדברה ודשנים כימיים,
לעשן סיגריות, לתרופות אלרגיות, ולהורמונים מלאכותיים. (24) ׁ
 
סרטן המוח הוא גורם המות העיקרי אצל ילדים חולי סרטן.(17)
נמצא כי רמת הסיכון לסרטן המוח עולה ככל שעולה צריכת הבשר המעובד על ידי האמהות.
(בשר מכיל ניטרטים, חומרי הדברה, תרופות, הורמונים ) (17)
 
במחקר שנערך בארה"ב נמצא כי שלושה מתוך חמישה סוגי הסרטן העיקריים נגרמו עקב שימוש בחומרי הדברה. (16)
 
במחקר אחר שהתרכז בקשר שבין ניטרטים במזון וחומרי הדברה, נמצא כי:
קיים קשר משמעותי בין סוגי הסרטן הבאים, סרטן הושט, סרטן הקיבה, סרטן המעי הגס, סרטן הכבד וחומרי הדברה
ובין שימוש בניטרטים וחומרי ההדברה במזון (30)
 
בספר שפורסם על ידי אוניברסיטת אילינוי בשיקגו, הוברר כי:
לכל חומרי ההדברה השפעות אקוטיות, כרוניות, וחשד לתופעות אחרות.
הוברר כי מרבית חומרי ההדברה חשודים כמסרטנים מעבר לפגיעות בכל אברי הגוף. (8)
 
במחקר שנערך בהודו בו השתתפו 1016 גברים שנחשפו לחומרי הדברה במשך 8 שעות עבודה ביום
במשך 9 חודשים, הוברר כי:
תדירות הלידות של תינוקות חיים קטנה משמעותית.
גדלו משמעותית מומי הלידה.
גדל משמעותית מספר ההפלות של נשים שבעליהן נחשפו לחומרי הדברה.
מספר הגברים שאצלם נתגלו פגיעות היה גדול פי שלושה לעומת קבוצת הביקורת שלא נחשפה לחומרי הדברה.(10)
 
תרכובות PCB נוצרים מזיהום סביבתי או בצורה מסחרית והם משמשים כממיסים לחומרי הדברה, דבקים,
שמני תעשיה, הוכח כי:
לתרכובות אלה יכולת לפגוע במערכת הרבייה, במערכת החיסון, במערכת האנדוקרינית, מערכת העצבים,
וגרימת סרטן העור, הכבד, והריאות. (11)
 
במחקר שנערך באיטליה נבדקו אקראית 480 חולי סרטן שנפטרו, הוברר כי:
חקלאים שעבדו מעל 10 שנים היה בסיכון גבוה להיפגע מסוגי סרטן שונים לעומת האוכלוסייה הרגילה.
כאשר היה לחקלאים רשיון הדברה, הם היו בסיכון גבוה יותר להיפגע מסרטן הרקטום, הלבלב והקיבה. (12)
 
במחקר שבוצע בנברסקה שבארה"ב הוברר כי:
שיעור המקרים בהם חלו חקלאים בלוקמיה כרונית ולוקמיה לימפטית, היה משמעותית גבוה יותר בקרב
בעלי מקצועות חקלאיים. (13)
 
במחקר שנערך בקנזס נבדק הקשר בין חומרי הדברה נגד עשבים ומחלות סרטן מסוג הודגקין ונון
הודגקין לימפומה, סרטן סרקומה הוברר כי:
מידת הסיכון היחסי גדלה ככל שהחקלאים נחשפו זמן רב יותר לחומרי ההדברה.
חשיפה מעל 20 יום בשנה הגבירה את הסיכון לחלות בסרטן פי שש. (14)
 
במחקר שנעשה באיטליה נמצא כי הסיבה לשיעור הגבוה של מקרי סרטן המוח היה:
השימוש הנרחב שנעשה בחומרי הדברה והדשנים הסינתטיים באזורים בהם גידלו פירות ויין בכמויות גבוהות.( 15)
 
לאור מקרי הסרטן המוגברים אצל 1114 טוחני קמח בארה"ב, בוצע מחקר, בו הוברר כי :
העובדים בתחנות הקמח היו חשופים יותר לחומרי ההדברה שבדגנים בהשוואה לקבוצות עובדים בתעשיות אחרות(18)
 
במחקר שנערך בגרמניה נבדקו 1214 מדבירי חרקים שהועסקו בהדברת חרקים במשך 5 שנים לפחות, הוברר כי:
שיעור התמותה היה גבוה יותר בקרב המדבירים 65 לעומת ממוצע 48.5.
כן היו גבוהים משמעותית שיעורי התמותה מסרטן הקיבה מלנומה וושט.(19)
 
מאמר מאת ד"ר דוד שדה Ph.D נטורופת 
מקורות:
2.       Journal of pesticide reform/winter 2001 vol 21 no 4
5.       ד"ר הוכברג מרדכי תזונה פלוס 51 עמ 31
6.       Gilles forget. Pesticides and the third world. Journal of toxicology and environmental health 32:11-32 1991
7.       Dissanayake CB. Medical geochemistry of nitrates and human cancer in sre lanca. International
journal of studies 1987 30/145-146.
8.       Hallenbeck pesticide and human health 1985 151.
9.       James e. lessenger Neurotoxicities and behavioral changes in a 12-year-old male exposed to dicofol
Journal of toxicology and environmental health 33: 255-261 1991.
10.   D.S. rupa . Reproductive performance in population exposed to   pesticides in cotton fields in India 55
1991 123-128.enviroment research
11.   Stephen h. safe. Polychlorinated biphenyl’s PCBs environmental impact, biochemical and toxic
responses, and implication for assessment critical reviews toxicology. 24/ 2/ 87-149/ 1994
12.   Foster f. cancer among framers central Italy. Scand j. environmental health 1993 vol. 19.383-389
13.   BLAIR A. WHITE. Leukemia cell type and agriculture practices in Nebraska. Archives of environmental
health 1985 40:4 211-214 22 ref.
14.   Hoar –SK, Agriculture herbicides use and risk of lymphoma and soft .
tissue sarcoma. Jama 1986 Sep 5 .256 1141 –7
15.   Ferrari g. primary intranial tumors in the province of trento Italy 1977-1984 Neuro epidemiology 1986 593 3.
16.   Stokes Cs. Agricultural chemical use and cancer mortality in selected rural counties of the USA Journal
of rural studies. 1988 4.3. 239-247..
17.   CANCER EPIDEMIOL BIO MARKE PREVENT 5:599-605,1996
18.   Alavanja- mc: Proportionate mortality study of worker in the grain industry. J. Natl. cancer inst. 1987.
Feb 78.2.247-252. VOLUME 53 PAGE 21 IARC MONOGRAPHS 18
19.   BARTHEL-E RETROSPECTIVE cohort study of the cancer incidence in pesticides exposed male pest
control workers. Z-erkr atmungsorgane .1986 166 1. 62-68
20.   Donna a. Triazine herbicides and ovarian epithelial neoplasm’s. Scandinavian journal of work and
environmental health 1989 15. 47-53 20 ref.
22.   U.S. INTERAGENCY STAFF GROUP ON CARCINOGENNNS . CHIMICAL CARCINOGENS:
A REVIEW OF THE SCINCE AND ITS ASSOCIATED PRINCIPLES ENVIRON HEALTH PERSPECT 67 : 201-282 1986
23.   The international journal of health services vol 23 no3- 1993 jerom b westin
24.   SCHWARTZBUM J.A. AN EXPLORATORY STUDY OF ENVIROMENTAL AND MEDICAL FACTORE
POTENTIALLY RELATED TO CHILDHOOD CANCR . MED PEDIATER ONCOLOGY 1991 19.2 115-121
25.   SEWEL BRADFORD H. INTOLERABLE RISK , PESTICIDES IN OUR CHILDEREN FOOD. THE NATURAL
RESOURCES DEFENSE COUNCIL 1989 ,8.28
27.   מכתב המחלקה לתכשירי הדברה השירותים להגנת הצומחבמשרד החקלאות מתאריך 17.3.98
28.   Nature © Macmillan Publishers Ltd 1998 Reg. No. 785998 England
29.   PALMITER , R.D. ET AL 1986 ANNUAL REVIEW OF GENETICS 20; 465 
30.   GOLDBERG . R.J 1994 WEED TECHNOLOGY 6: 647 
31.   UNION OF CONCERNED SCIENTIST 1994 GENE EXCHANGE
32.   rachels enviroment &health weekly 13 june 1996
33.   SCIENCE 1996 ;272;1489;-92
34.   MED STATE ART REV 1992:7: 465-78
35.   TOXICOL APPL PHARMACOL 1992;117 155-64
36.   TOXICOL IND HEALTH 1994 ;10;561-71
37.   ARCH ENVIRON HEALTH 1994 ;9;37-44
38.   NEUROL SCAND 1988 ;78 SUPPL 1-143
39.   SAMUEL S EPSTEIN M.D. THE POLITICS OF CANCER REVISITED 1998

This entry was posted in מאמרים בנושאי איכות הסביבה. Bookmark the permalink.