דיאוקסינים

הכנסת
חוות דעת נציבות הדורות הבאים
דיאוקסינים ופאורינים
 
מקומם של dioxins + Furans DLCs כגורמי זיהום והשפעתם על בריאות האדם בהווה ובעתיד
 
 
 
מוגש לכנסת על פי הוראות פרק ח' לחוק הכנסת התשנ"ד  1994
פברואר 2004
 
 

 
תוכן עניינים
פתיח……………………………………………………………………………………..       3   
 
מילון מושגים …………………………………………………………………………..       4
 
מבוא …………………………………………………………………………………….. 5
 
DLCs – דיאוקסין מה הוא …………………………………………………………….    8
מנגנונים ותנאים מעודדי יצור DLCs (דיאוקסינים) ……………………………….. 9
כמויות DLCs (הדיאוקסינים)הנפלטות ……………………………………………… 10
מנגנונים להקטנת הפליטה של DLCs (דיאוקסינים) ………………………………. 10
 
DLCs (דיאוקסינים) בקרקע בישראל ……………………………………………….. 11
שרשרת המזון וה- DLCs (דיאוקסינים) …………………………………………….. 11
 
ריכוז DLCs (דיאוקסינים) במזון האדם ………………………………………………12
 
השפעת DLCs (דיאוקסינים) על בריאות האדם ……………………………………. 13
 
מערכת הרבייה והורמוני המין ………………………………………………………….14
השפעה על המערכת המטבולית ………………………………………………………     15
 
השפעה על התחלואה בסרטן …………………………………………………………      15
השפעה על תחלואה במחלות המערב …………………………………………………     15
 
מעבר בין דורי של DLCs (דיאוקסינים) …………………………………………….     16
 
משפט משווה …………………………………………………………………………… 17
 
המלצות …………………………………………………………………………………. 20

סיכום ……………………………………………………………………………………       22
 
מקורות …………………………………………………………………………………..      24
 
נספחים ………………………………………………………………………………….. 26

פתיח
 
קידום הדיון והעיסוק בבריאות בת קיימא הינו אחד היעדים אותו הציבה לעצמה נציבות הדורות הבאים. במסגרת זאת מקדמת הנציבות חשיבה ופעילות הקשורות לבריאותם של הפרט וכלל הציבור בישראל בהווה, ולבריאות הדורות הבאים.
עמדתנו היא כי מטרתה של בריאות בת קיימא הינה לעסוק בראש ובראשונה בבריאות ולא בחולי. יש לקדם את ההשקעה במניעת החולי וזאת במטרה לשמר את הבריאות ולמזער את התחלואה עד כמה שניתן, תוך צמצום העלויות המושקעות בטיפולים ובתרופות.
בריאותו של הציבור כיום ובריאותם של הדורות הבאים מושפעת באופן ישיר מתנאי הסביבה בה אנו חיים ובה יחיו הדורות הבאים. איכותה של הסביבה על מרכיביה השונים והאופן בו נדאג לשמרה עבורנו ועבור ילדינו יקבעו את איכות חיינו ובריאותנו שלנו ושל הדורות הבאים.
זיהום האוויר הוא בעיית סביבה חמורה ביותר ויש הסוברים החמורה מבין בעיות הסביבה בישראל. פגיעתו רב מערכתית, נפוצה ולעיתים אף קטלנית, אין הוא יודע גבולות וכולו מעשי ידי אדם. הנזק לו גורם זיהום האוויר הינו רחב היקף, רב מערכתי ורב לאומי.
 
רבים הם המזהמים באוויר אך בעשור האחרון עולה משקלם של הדיאוקסינים כעומדים בראש חזית המזהמים. הדיאוקסינים גורמים לנזקים רב מערכתיים לאדם ודורשים התייחסות ייחודית מקיפה ויעילה.
נציבות הדורות הבאים רואה בזיהום האוויר נושא קריטי ומהותי בעל חשיבות ראשונה במעלה לדורות הבאים. חוות דעת זו, העוסקת בדיאוקסינים כאחד ממזהמי האוויר, הינה חלק ממערך התייחסות כולל אל בעיית זיהום האוויר, אותו שמה לעצמה נציבות הדורות הבאים כיעד.
על יסוד העובדות והנימוקים המובאים בחוות דעת זו הגעתי למסקנה כי שקילת זכויותיהם של הדורות הבאים ומניעת פגיעה משמעותית בהם מחייבת התערבותה של נציבות הדורות הבאים בנושא זה. במסגרת סמכותי לפי הוראות פרק ח' לחוק הכנסת התשנ"ד – 1994 אני ממליץ על עריכת השינויים ואימוצן של ההמלצות כמצוין בחוות דעת זו.
 
מילון מושגים

 
Dioxins/furans– שם לקבוצה גדולה של חומרים כלורו-אורגנים ארומטיים הבנויים משתי
טבעות ארומטיות עם גשר חמצן ביניהן: כשהגשר מורכב משני חמצניים
החומר נקרא "דיאוקסין" וכאשר חמצן בודד מקשר בין הטבעות החומר
                           נקרא "פוראן".
 
 DLCs– דיאוקסין ותרכובות כימיות דומות.
WHO – ארגון הבריאות העולמי.
Fly Ash– חלקיקי אפר מרחף- חלקיקי האפר המרחף נוצר בתהליכי שריפה, ושפעול פני
השטח שלהם מאפשר את התהליך הכימי היוצר את הדיאוקסינים (בתהליכי
שריפה הטרוגנית, טיפול בגזים וכדומה).
EPA–   Environmental Protection Agency הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה.
בוצה– מישקעי הפסולת של שפכי אדם, ושפכי תעשיות העשירים בפסולת אורגנית
(מקורDLCs) השוקעים באגני חמצון או מוזרמים לאגמים, נחלים וחופים.
PVC – Polyvinyl chloride חומרים השכיחים בפסולת רפואית ויוצרים DLCs בזמן
            שריפה.
PCB – Polychlorinated biphenyl קבוצת חומרים בעלי תכונות דומות לדיאוקסינים.
TEQ – Toxicity equivalents – אמצעי מדידה משווה להמצאותם של מרכיבים מזהמים.
שרשרת המזון – תהליך המעבר של חומרים במערכת הטבע, מהסביבה (מים, אויר, קרקע)
לצמחים, מהם לבעלי החיים ומשם אל האדם.
ppt – יחידת מדידה לריכוז דיאוקסינים, מספר החלקיקים/ לטרליון (parts/trillion)= חל"ט.
 
מבוא
 
האוויר הינו משאב טבע. איכותו ניתנת לשינוי – לרעה או לטובה ע"י פעולות האדם. ככל משאב טבע אחר הנמצא בשימוש בני האדם איכותו וטיבו תלויים בשאלה כיצד ינוהל וכיצד יישמר.
בשנים האחרונות החלה מתפתחת בישראל המודעות לנזקים המיידיים והעתידיים לאדם, הנובעים מפעילות אנושית הגורמת לשינוי הסביבה בה אנו חיים. אחד הנזקים הללו הינו הנזק הנובע משינוי הרכב האוויר כתוצאה מפעילות אנושית חברתית– אשר יכונה "זיהום אויר".
זיהום האוויר הוא הבעיה הסביבתית החמורה ביותר בישראל. האיום החמור והממשי לאדם הכרוך בזיהום האוויר קשור באופן הפיתוח, הצורך את הסביבה, מעכל אותה ועלול אף להשמידה.
הנזק הנובע מזיהום האוויר הינו רחב היקף – נזק לבעלי חיים, לצומח ולדומם, מפגעי פיח וריח, רעלים המופצים באוויר ונספגים בגוף האדם, בקרקע בחי ובצומח, כאשר לכל אלו השפעה שלילת על בריאות האדם. מפגעים אלו הינם תוצר ישיר של אופן הייצור במאת השנים האחרונות ושל תבניות הצריכה האנושיות הנגזרות ממנו.
הנזק הנובע מזיהום האוויר ומזיהום שרשרת המזוןהינו רב מערכתי ורב לאומי – פליטת חומרים מזהמים במדינה מסוימת, דוגמת גזי חממה וגזים הפוגעים בשכבת האוזון אינם מסתכמים בפגיעה בבריאותם של תושבי המדינה ממנה הם נפלטים – האופי הבין לאומי של הזיהום מתבטא יותר ויותר בעובדה כי המוצר הנצרך תוך כדי הזיהום, נצרך הרחק מהמקום שבו מתבצע ייצורו, גם הוא תוך כדי זיהום[1].
בעקבות עליית המודעות לנזקים הנגרמים כתוצאה משינוי תנאי הסביבה, גוברת ההכרה הציבורית כי למזהמי האוויר בכלל ולדיאוקסינים בפרט תפקיד משמעותי בתרומה לתחלואה הפוגעת בבריאות האדם.
 
זיהום האוויר הוא אחד הגורמים הבולטים המגבירים את התחלואה במחלות גורמותהתמותה כגון סרטן, מחלות לב ושבץ מוחי. בולטת במיוחד העלייה בתחלואה בסרטן השד בנשים מיחסים של 1:15 לפני כ-10 שנים, ליחסים של 1:8 בשנה האחרונה. לאחרונה עולה
מהספרות המדעית קיומו של קשר בין ריכוז הדיאוקסינים בסביבה ובדמו של האדם לעליה בתחלואה ובתמותה ממחלת הסרטן ומחלות לב (9,11,18). גם דו"ח ה- WHO משנת 2003 מציין שסיבת התמותה הגבוהה ביותר בילדים היא מוות מזיהום אויר.
השפעת זיהום האוויר על בריאות האדם באה לידי ביטוי בכמה מישורים –
1) האוויר המזוהם אותו אנו נושמים- כל יום עוברים דרך ריאותיו של אדם בוגר כ- 14,000
    ליטרים אוויר בממוצע (כמות האוויר היחסית העוברת בריאותיהם של ילדים גדולה
   הרבה יותר בהתייחס לנפח האוויר הנשאף בחלוקה למשקל גוף הילד). הריאות משמשות
   אמנם כמסנן, אך הן מתקשות לסנן חלקיקים שגודלם פחות 2.5 מיקרון ומולקולות
   כדוגמת הדיאוקסינים, אשר עוברים למחזור הדם ומהווים גורם זיהומי המצטבר בגוף  
   האדם.
2) במזון מצטברים חלק מהמזהמים המצויים באוויר, שוקעים בחלקם על הקרקע, ונספגים
    ע"י צמחים. בעלי חיים הניזונים מצמחים צוברים ברקמותיהם את המזהמים בריכוזים
    הולכים וגדלים, ואלו מועברים לגופו של האדם הניזון מבע"ח אלו. תהליך זה גורם לעליה
    משמעותית בריכוזם של מזהמים מסיסי שומן בכלל ושל הדיאוקסינים בפרט. משקלם
    של המזהמים המתרכזים במזון בגרימת התחלואה הינו עיקרי, ואף עולה על משקלם של
    המזהמים באוויר הנשאף בגרימת התחלואה.
3) מזהמים הנפלטים לאוויר, נספגים בעור וחודרים למחזור הדם בבני אדם ובעלי חיים.

לאור עמדתנו המצדדת בקידום הבריאות תוך התמקדות במניעת מחלות על פני העיסוק בחולי עצמו, מתייחסת חוות דעת זו, בין היתר, אל דרכי הפעולה השונות אותן על המחוקק לנקוט כדי למנוע את המשך הפגיעה בבריאות האדם וסביבתו כתוצאה מהמשך קיומם של מזהמים במקור האוויר בסביבת האדם.
יצוין כי ב- 1970 נחקק בארה"ב "חוק אויר נקי" שמטרתו היתה להקטין את זיהום האוויר בארה"ב. בסיכומן של 20 שנות קיומו של החוק, עולה בברור כי הפיצוי הכלכלי שהושג בעקבות ההשקעה במניעת תחלואה למול ההשקעה בהקטנת זיהום הניב לחברה בארה"ב רווח של למעלה מ- 21,000 מיליארד דולר (6). בדו"ח של המכון הלאומי האמריקאי צוין כי הודות לחוק הנ"ל נצפתה ירידה ביצור הדיאוקסינים ואף ברמתם בדם.
בישראל אין חקיקה כוללת המטפלת בכל הקשור למזהמי אוויר בכלל ולדיאוקסינים בפרט.
מסמך זה יסקור את המרכיבים השונים בקבוצת ה-  DLCs(דיאוקסינים) מוקדי היצור שלהם, המעבר אל האדם והנזקים האפשריים לאדם וזאת תוך שילוב מערכות מידע רב תחומיות הכוללות: כימיה, כימיה אורגנית, הנדסה כימית, מדעי הסביבה, חקלאות, אפידמיולוגיה ורפואה. כמו כן ימסרו המלצות לפעולה אשר ישומן יסייע בהורדת כמות הדיאוקסינים ובשיפור בריאות הציבור בהווה ובריאותם של הדורות הבאים.
DLCs – דיאוקסין מה הוא
 
דיאוקסינים הינושם כוללני לקבוצה גדולה של חומרים שלהם מרכיב משותף בשםtetrachlorodibenzodioxin  – הדיאוקסין היא מולקולה המורכבת מחמצן מימן פחמן וכלור בצורת שתי טבעות בנזניות הקשורות בשני קשרי חמצן ומכאן השם די- אוקסין .
הפוראנים נבדלים מהדיאוקסינים כי להם קשר חמצני אחד בין הטבעות הבנזניות.
מולקולות אלו נוצרות בתהליכי שריפה ו/או כתוצאה מתהליכי שריפה ופירוק תרמי וכן בתהליכי ייצור כימיקלים שונים של חומרים אורגנים (12). רוב החומרים מקבוצה זו רעילים לגוף האדם. ככל שיציבותם עולה, עולה רמת רעילותם.
מולקולת הדיאוקסין- 2,3,7,8 -TCDD נחשבת לרעילה ומסרטנת ביותר ולכן משמשת כרמת יחוס רעילות עליונה ( =1) , כאשר שאר מולקולות הדיאוקסינים/פוראנים מתייחסות אליה בהתאם .
עקב היות מולקולות אלו יציבות ביותר אין הן מתפרקות ומצטברות לאורך זמן (יציבות לאורך עשרות שנים). לעובדה זו חשיבות מכרעת לעליה המתמדת של כמות הדיאוקסינים הנמצאת בסביבת האדם.
זמן מחצית החיים = הזמן הדרוש למחציתו של חומר להתפנות מהגוף או להתפרק, של דיאוקסין בגוף האדם עומד על 7 שנים (7), זהו פרק זמן ארוך פי עשרות ומאות מונים מזמן החיים של רוב החומרים המצויים בטבע (רוב התרופות מתפנות מהגוף בתוך שעות עד ימים).
המבנה המיוחד של הדיאוקסינים גורם להם להיות בעלי זיקה להתמוססות ברקמות שומן- הם מסיסים בה ומרוכזים בתוכה. כמו כן, למולקולות אורגניות אלו יש דמיון למבנה מולקולות הורמונליות ומכאן צפויה הפגיעה בהורמונים. מצב זה נכון הן לגבי רקמות השומן של בעלי חיים והן לגבי רקמות שומן של בני אדם.
הדיאוקסינים מחקים בגוף האדם פעילות של mRNA ומעודדים הגברת יצירת אסטרוגנים. בנוסף, הדיואקסינים חוברים לקבוצת החלקיקים הקטנים מ- 2.5 מיקרון- , לחלקיקים אלו אפשרות מעבר מהריאות לתוך מחזור הדם ועל כן יש להם השפעות נוספות על בריאות האדם (18).
 
מנגנונים ותנאים מעודדי יצור DLCs (דיאוקסינים)
הדיאוקסינים מצטברים בסביבת האדם כתוצרים של תהליכים תעשייתיים נפוצים כגון יצור חומרי הדברה, מוצרי פלסטיק על בסיס כלור וחומרים כלורואורגניים אחרים, או כתוצרי תהליכי שריפה שונים. תהליכי השריפה השונים מאפשרים יצירת דיאוקסינים עקב קיום איזומרים רבים (מעל ל-300) של דיאוקסינים ופאורנים, הנוצרים בנוכחות קרובה של
החומרים המרכיבים אותם.

לתהליכי השריפה עצמם חשיבות לגבי הרכב המולקולות הנוצרות וכמותן. גורמים נוספים המשפיעים על היצור הם החומר הנשרף והטמפרטורה בה מתבצע התהליך (12).
תהליך השריפה היוצר את עיקר DLCs (דיאוקסינים) הוא ריאקציות הטרוגניות על פני השטח של חלקיקי אפר מרחף (Fly Ash) המשמש גם כקטליזטור הסופח אליו מימנים, חמצנים, כלור ואף פחמנים- תהליך המתקיים בשריפת פסולת מוצקה (דלקים, פסולת, צמיגים, בוצה[2]). תהליך זה מואץ בגין קיומן של מתכות כבדות על פני האפר. לטמפרטורת השריפה יש השפעה משמעותית על קצב היצור של דיאוקסינים, כאשר 300-350 מעלות צלזיוס היא הטמפרטורה המאפשרת יצירת הכמות המרבית של החומר.
בניסוי משנת 1991 הוכח כי כאשר מורידים את טמפרטורת גזי הפליטה בארובה לכ- 200 מעלות יורדת כמות הדיאוקסינים הנוצרת פי 20 מזו שהייתה בכ- 350 מעלות (12).

התהליכים המשפיעים על קצב היצור וכמות הדיאוקסינים הנפלטת הינם:
–         ההרכב הכימי של חומרי השריפה;
–         פרופיל הטמפרטורה בחלקים שונים של התהליך;
–         זמן השהיה ופילוג;
–         מבנה הארובה ,מתקני טיהור הגזים וכדומה;
–         יעילות השריפה;
–         נוכחות חלקיקי אפר ,פיח ,ומתכות;
–         אפשרות ריאקציות בפזה הגזית.
כמויות DLCs (הדיאוקסינים) הנפלטות
 
כמויות הדיאוקסינים הנפלטות בשנה (נכון לשנת 1995) עמדו באירופה על 6.5 ק"ג ובארה"ב על 3.3 ק"ג (יש לציין כי בשנת 1978 עמדה הכמות השנתית הנפלטת בארה"ב על 14 ק"ג והיא ירדה ב-77% בעקבות חקיקת חוק אויר נקי – 1970 ותיקוניו).
נתונים אלו מלמדים כי כאשר נעשית פעילות מכוונת להורדת היצור הסלקטיבי הדבר אפשרי. למצער, אין נתונים מבדיקה ישירה של כמות הדיאוקסינים הנפלטת בישראל. הערכות מדברות על כמות של כמה מאות גרם לשנה.
המקורות העיקריים לפליטת דיאוקסינים בארה"ב ובאירופה הם משרפות של פסולת מוצקה ושריפה של ציוד רפואי מתכלה המכיל PVC בכמות גדולה (12). אין מידע דומה מישראל.
 
ויודגש – בשל תכונות הדיאוקסינים, למרות שנראה כי המדובר בכמויות קטנות יחסית, פוטנציאל הנזק הוא עצום.

מנגנונים להקטנת הפליטה של DLCs (דיאוקסינים)
 
הדרך העיקרית להפחתת פליטת דיאוקסינים היא ע"י הקפדה על טמפרטורת שריפה גבוהה ואחידה בכל נפח החומר הנשרף, ועל קירור מהיר מאד של הגזים הנפלטים ושארית החומר הנותר (מהירות הקירור חשובה במיוחד בטווח הטמפרטורות שבין 400 ל- 250 מעלות צלסיוס).
בנוסף להקפדה על הפרמטרים התהליכייםהטכנולוגיה המיושמת בעולם על מנת להקטין את רמת הדיאוקסינים הנפלטת מבוססת על הוספת יחידת "ריאקטור מבער אחורי"Afterburner. הריאקטור מפרק כימית ובתנאים תרמיים חריפים את מולקולות ה-DLCs.טכנולוגיה זו מסוגלת לפרק 99.999% מהדיאוקסינים הנפלטים מהתהליך השריפה ונכנסים לריאקטור המבער האחורי.
במצבים בהם לא ניתן להשתמש בטכנולוגית המבער הסופי או כשאין הגנה בפני פליטות גזים לאטמוספרה ולסביבה, כמו במפעלי יצור מלט, משרפות סיד, משרפות פסולת עירונית מוצקה, שריפת פחם ובבתי זיקוק, חובה להקטין את טמפרטורת יציאת הגזים בארובה לפחות מ- 200 מעל' צלסיוס.
דרך נוספת להקטנת הפליטה היא הקטנת כמות הכלור בחומרים הנשרפים כגון אלו במשרפות זבל, משרפות צמיגים וכד', וזאת ע"י הקטנת תכולת הכלור במוצרים או לחילופין ע"י הקטנת כמותו לפני ביצוע תהליך השריפה.
DLCs (דיאוקסינים) בקרקע בישראל (12).
 
נכון להיום אין ממצאים רשמיים ולא ידועה תכולת הדיאוקסינים בקרקע בישראל. ישנו קושי בביצוע הערכה מבוססת משתי סיבות:
1. ההערכה צריכה להתבסס על ממצאים ו/או הערכות שנעשו בארצות אחרות . רוב
    ההערכות הקיימות בספרות העולמית הן של מדינות מתועשות מזה 250 שנה (כגון מדינות
   אירופה וארה"ב ) או של ארצות חקלאיות ולא מפותחות (כגון ירדן, אשר פורסמו
   לאחרונה).
   ישראל אינה נכנסת לאף אחת מהקטגוריות דלעיל היות והיא מדינה מתועשת ב-50 השנה
    האחרונות, המקיימת חקלאות אינטנסיבית, והכל על שטח מצומצם מאד.
2. הטופוגרפיה המיוחדת של ישראל- מישור החוף הצמוד לגבעות והרים כשבצד השני עמק
    הירדן שהוא העמוק בעולם – יוצר מצב מיוחד שקשה למצוא דומה לו בעולם . המיצוב
    הגיאוגרפי משפיע על פיזור הדיאוקסינים באוויר וחזרתם לקרקע ולמים, ולמישור החוף .
   לכן כל הערכה, או אקסטראפולציה לממצאים אחרים בעולם עשויה לסטות ב-100%
   מהמצב האמיתי.
שרשרת המזון וה- DLCs (דיאוקסינים)
שרשרת המזון היא תהליך המעבר של מרכיבי המזון מהסביבה אל האדם. בתפיסתו המורחבת מתייחס מושג זה גם למעבר לדור הבא (ראה נספח 1).
כבר היום קיימות עדויות ראשוניות על מעבר דיאוקסינים דרך השליה וההנקה לילוד (10). תהליך המעבר בשרשרת המזון מביא לעליה בריכוז הדיאוקסינים במעלה שרשרת המזון עד
האדם (7).

לאור העובדה כי DLCs (דיאוקסינים) הם חומרים יציבים, לא מתפרקים ולא מטופלים, כמותם הצבורה בקרקע גדולה לאין שיעור מזו הנוצרת מחדש כל שנה. על קרקע זו גדלים הצומח והחי, המשמשים כבסיס למזון לבני האדם.
 
ויודגש – גם אם יופסק כליל יצור הדיאוקסיניםעדייןימצאו כמויות גדולות של דיאוקסינים בקרקע ובשרשרת המזון.
המודעות למשמעות של זיהום הקרקע ע"י DLCs החלה בעקבות מספר תאונות שבהן השתחררו כמויות גדולות של דיאוקסינים לאוויר ובעקבות זאת לקרקע, וגרמו לזיהומים
 ממוקדים של מזון ובעלי חיים ובהמשך לפגיעה באדם:

1. הזיהום הגדול בויטנאם ע"יAGENT ORANGE  על פני 16 מליון דונם. היבולים

    בשטחים אלו מזוהמים עד היום וניכרות השפעות על בריאות האוכלוסייה באזור (8).
2. זיהום שמן אורז בדיאוקסינים במחוז YUSHOשבטאיוון אשר בעקבותיו הורעלו תושבים
    רבים (8).
3. אירוע ביצים מזוהמות בבלגיה לאחר שימוש במזון לעופות שהיה מועשר בשמן ממוחזר
   העשיר בדיאוקסינים (8).
4. מקרה נוסף באירופה שבו הזינו בעלי חיים ברכז הדרים (פולפה) מברזיל שהיה עשיר
   בדיאוקסינים (6).
בכל המקרים הללו ידוע שריכוז הדיאוקסין ברקמת השומן בבעלי החיים באזורים שנפגעו עלה בצורה תלולה, עד פי 10,000.
 מהנתונים הקיימים ברורות העובדות הבאות:
 1. מקורות המזון לבעלי חיים המכילים  DLCs כוללים מזון מוכן, מספוא ושדות
     מרעה המועשרים ע"י בוצה.
2. עליית ריכוז השומן בבעלי החיים עולה בגין גידול מתועש של בעלי חיים ולכן כמות
     הדיאוקסין הנצברת בהם באופן יחסי, גדלה (10).
3. DLCs נמצאו לא רק ברקמות השומן של בעלי החיים אלה גם במרכיב השומני בחלב,
    בביצים ובדגים.
4. קיימים ריכוזי DLCs גם בפירות וירקות. אלו מגיעים לפירות והירקות הן כספיגה דרך
    השורשים והן כנשורת מהאוויר.
5.לאחרונהדווח כי גם שמנים צמחיים כגון שמן זית ושמן בוטנים מכילים כמויות
    דיאוקסינים לא מבוטלות (17).
ריכוז DLCs (דיאוקסינים) במזון האדם
כיום, קיים מידע חלקי בלבד על ריכוזם של דאוקסינים בחומרי המזון המוגמרים לאדם.

המזונות העיקריים בהם נמצאו ריכוזים גבוהים של DLCs מקורם בבעלי חיים (מוצרי חלב, ביצים, בשר ומאכלי ים). במזון מהצומח נמצאו דיאוקסינים אך בכמויות נמוכות יותר מאשר במזונות מן החי.
הרכב סל המזון הוא הגורם העיקרי בהעברת דיאוקסינים לאדם, העוברים דרך סוגי המזון השונים ותכולת השומן בהם. משום כך קיימת חשיבות להרכב סל המזון. כמו כן קיימת חשיבות למיקומם הגיאוגרפי ולמקורם של המזונות השונים.
חשוב לזכור כי מקורות הדיאוקסינים לאדם תלויים במקורות הכללים של המזון, בהספקה המקומית ובסוג המזון. לדוגמה- באזורים בהם דגים שמנים מהווים מרכיב עיקרי בתזונה יש לשער שתהייה עליה בריכוז DLCs בדם וברקמת השומן של התושבים באותו אזור (10), כמו באזורים בהם האגמים והנחלים מכילים בוצה או נשפכים אליהם שפכי אדם ו/או תעשיה.
התוצאה החשובה אשר נבעה מחקיקתו ויישומו של חוק אויר נקי בארה"ב היתה הורדת כמות DLCs המשתחרר לאוויר. אולם עם זאת, בו זמנית ניצבת בעינה הסכנה מפני נזקי כמות הדיאוקסינים המצויים כבר בקרקע וזאת בגין רעילותם הגבוהה ויציבותם, כמות הממשיכה לעבור בשרשרת המזון.
חשוב לציין כי בסקר ה- WHO משנת 2000 אשר עסק בכמות DLCs בחלב אם ב- 26 מדינות אירופה, נמדדה ירידה בכמות הדיאוקסינים בהשוואה למדידה משנת 1993 (20 ). ירידה זו מיוחסת לפעילויות שונות באירופה, להגברת המודעות ולהקטנת החשיפה ל-DLCs.
בסקר שבוצע בירדן נמצא כי חלב אם אצל נשים ירדניות הכיל ריכוזים גבוהים יותר שלDLCs מאשר אלו שנמדדו במדינות רבות במערב (21).
השפעת DLCs (דיאוקסינים) על בריאות האדם
 
יחודיותם של הדיאוקסינים למול מזהמים אחרים הנפלטים לאוויר הינה בכך שטווח פגיעתם הוא רחב והם פוגעים במגוון רחב של מערכות ביולוגיות בגוף האדם. כמו כן, קיימת עדות לכך כי הדאוקסינים מועברים העברה בין דורית – מהאם לוולד, דרך הדם הטבורי ודרך חלב האם.
 
כפי שהוסבר בפרק הקודם המעבר בשרשרת המזון הוא המקור העיקרי של הדיאוקסינים לאדם (כתלות בסביבה ובהרכב סל המזון). צבירתם של  הדיאוקסינים בגוף האדם וחשיפתו לנזק מהם, מושפעת גם ממרכיבים פיזיולוגיים, ממרכיבים גנטיים ומהמעבר הבן דורי (10).
לעובדה זו משמעות רבה להבנת התחלואה הנגרמת בעקבות החשיפה ל- DLCs התלויה פחות בכמות הנספגת ויותר במשך החשיפה וגילאי הנחשפים .
מהמידע הרפואי לגבי הקשר בין הדיאוקסינים לבריאות האדם ומחלות שפורסם בעיקרו בשנים האחרונות עולה כי עד סוף העשור צפויות להתפרסם כ- 10,000 עבודות מחקר למול 935 מאמרים בשנות השבעים.
הסיבות העיקריות המסבירות את האיחור בגילוי הקשר בין הצטברותם של ה- DLCs בגוף האדם והנזק הבריאותי שלהם הן:
1.      הנזקים הנגרמים ע"י הדיאוקסינים הם תוצר של חשיפה מתמשכת לאורך עשרות שנים ובריכוזים נמוכים ביותר.
2.      שיפור בטכניקות המדעיות לזיהוי דיאוקסינים ולמדידתם הכמותית.
3.      עליה במודעות לנושא בקרב אנשי מקצועות הרפואה (עד היום למעלה מכ- 90% מהרופאים בישראל אינם מכירים את המושג ואת הקשר שלו לבריאות האדם)
4.       רק לאחרונה מתגלים נתונים על הקשר הישיר בין דיאוקסינים לבין תחלואה ותמותה.
להלן מובאים מספר נתונים עדכניים על מערכות ומחלות המושפעות מנוכחות דיאוקסינים בגוף האדם ובסביבתו.
מערכת הרבייה והורמוני המין
השפעות על נשים-
בגופן של נשים צעירות שנחשפו ל- DLCs נמצאו הפרעות קשות בווסת ועליה בכמות לידות ולדות מתים. כן נמצאה עליה בתחלואה במחלות של רירית הרחם אנדומטריוזיס- כפועל יוצא של ריכוז גבוה של DLCs (3). עוד נמצאה עליה בלידת בנות לעומת בנים באזורים נגועים בדיאוקסינים (5), והשפעה על הבגרות והבשלות המינית של ילדות בגיל מוקדם (4).
השפעות על גברים-
למרות שלא נמצא הבדל בכמות הזרע, נמצאו הבדלים ביכולת התפקוד של הזרע, במבנה המורפולוגי וירידה במבחני חדירות הזרע אצל בוגרים שנחשפו ל- DLCs (14). ממצאים דומים נמצאו בבעלי חיים (16). חיזוק נוסף לכך בא מבדיקות זרע של דייגים חובבים בשבדיה שם נמצאה ירידה בכמות הזרע ובאיכותו. נתונים אלו מרמזים שההשפעה הזאת היא תוצר של יכולתו של הדיאוקסין לחקות את פעילותו של mRNA באסטרוגן ובכך להגביר את כמותו בגוף.
 
השפעה על המערכת המטבולית

במחקר מיפן (10) נמצא כי פועלים העובדים במשרפות של פסולת סופגים רמות גבוהות של DLCs. רמות אלו מצויות בקורלציה לעליה בגיל ובמספר השנים של החשיפה (למרות שאפקט הגיל היה בעל משמעות גדולה יותר ממשך החשיפה). בנוסף, נמצאו גם רמות גבוהות יותר של שומנים בדם ורמות המוגלובין HbA1c , כנ"ל גם לגבי חומצה אורית. למרות שהכמות הנספגת מהאוויר הנשאף מהווה עד 10% מהדיאוקסינים הנספגים בגוף נראה כי השפעתה גדולה יותר על המערכות המטבוליות בגוף.
יצוין כי נושא זה לא נחקר עדין באופן מקיף.

השפעה על התחלואה בסרטן
בעקבות העלייה בשכיחות תחלואת הסרטן ובעיקר סרטן מסוג NHL, באזורים שונים בארץ ובעולם, בהם כמות זיהום האוויר מוגברת, החלו להתפרסם עבודות מחקר המראות את הקשר הישיר בין החשיפה ל- DLCs לבין תחלואה בסרטן.
בעבודה מצרפת מתואר הקשר הישיר בין סרטן מסוג Non Hodgkins lymphoma) NHL) לביןDLCsאשר נצפה בקרב אוכלוסייה הנמצאת בחשיפה ל-  DLCs(11 ). כמו כן, קיימת עליה בשכיחות במספר סוגי סרטן נוספים.
לאחרונה מתפרסמים מאמרים בעולם המעידים על נטייה מוגברת לתחלואה בסרטן השד כתוצאה מהעלייה בצריכת שומן מהחי ב- 28%-54%. לא נמצאה קורלציה כזאת בתזונה בשומן מן הצומח (17) באשר ידוע על ריכוזם של הדיאוקסינים ברקמת השומן.

השפעה על תחלואה במחלות המערב

כבר בסוף שנות התשעים החלו להופיע דיווחים מאזורים מזוהמים בדיאוקסונים על תחלואה יתרה ביתר לחץ דם, מחלות לב ואף סוכרת. דיווחים אלו בדקו בצורה השוואתית את ריכוזי הדיאוקסינים בהשוואה לתחלואה (5).
בעיתון הרפואי המכובד "circulation" פורסם בינואר 2004 מאמר העוסק בעבודה המתארת את מעורבותם הישירה של מזהמי אוויר, ובעיקר חלקיקים הקטנים מ- 2.5 מיקרון (DLCs כחלק ממרכיביהם) בתהליכי מחלות טרשתיות, ע"י הגברת יצירת טרשת העורקים שהיא הגורם הישיר למחלות הלב על רקע קורונרי, השבץ המוחי, יתר לחץ ועוד (18). כתוצאה מכך ניכרת עליה בתמותה. המאמר מדגיש במיוחד את משמעות הנזק המצטבר כתוצאה מחשיפה לאורך זמן ולא כתוצאה מחשיפה קצרת זמן.
בנוסף, ניתנה הכרה לחיילים שנלחמו בויטנאם כנכי מלחמה כתוצאה ממפגעיAGENTORANGE המכיל דיאוקסינים כחלק מייצורו היות וחיילים אלו טיפלו בחומרים אלו (11).
מעבר בין דורי של DLCs (דיאוקסינים)

כבר כיום קיימות עדויות על המעבר של DLCs מדור לדור. משמעותה של השפעה זו היא בעליה מתמדת של ריכוזי הדיאוקסינים כבר בשלב החיים העובריים, עם עדויות לתחלואה ולשינוי מבני הן בבני אדם והן בבעלי חיים בשלבים הראשונים של החיים. חשיפה ארוכה יותר לדיאוקסינים וכפועל יוצא מכך, ריכוזים גבוהים יותר בגוף הדורות הבאים, תעצים את התחלואה בקבוצות המחלות שצוינו בסעיפים הקודמים.
עדות למעבר של דיאוקסינים דרך השליה לעובר ועל ההשלכות ראה להלן מקור (13).
כבר כיום קיים מידע חד משמעי המעיד על מעבר הדיאוקסינים והתחלת החשיפה המוקדמת להם בחיים העובריים, ועל הנזקים הנגרמים כגון איחור התפתחותי חולף בשלושת חודשי החיים הראשוניים (22), והפרעות נורולוגיות נוספות כמו היפוטוניה ואחרות המופיעות בגיל הינקות (24). כמו כן, נמצאה עליה בתחלואה במחלות עור בילדים להורים שנחשפו חשיפת יתר לדיאוקסינים (4). נמצאה התאמה בין לידה יתרה של בנות למול בנים באזורים שזוהמו ע"י דיאוקסינים (5). הפרעה בתפקוד בלוטת התריס בתינוקות ביפן (23). קימות עדויות לפגיעה בשריר הלב בעוברים של דגים, עופות ויונקים אשר נחשפו לכמויות מוגברות של דיאוקסינים.
בנתוני ארגון הבריאות העולמי קיימות עדויות על ריכוזים מוגברים של דיאוקסינים בשומן חלב אם וחלב פרה כמקור להעברה בין דורית (מעקב אחר ריכוז הדיאוקסינים בשומן חלב האם משמש היום כמדד לניטור ריכוזם של הדיאוקסינים באדם וכאידקטור למעבר בין דורי).
העובדה כי קיים מעבר בין דורי של דיאוקסינים, מגדיל בצורה משמעותית את הסיכון הטמון בדיאוקסינים גם לדורות הבאים, המתמקד הן ברמת החשיפה הראשונית בשלבים הקריטיים להתפתחות והן לאורך כל חייהם.
 משפט משווה
בישראל, מפוזרים הדינים העוסקים במניעת זיהום אוויר ממקורות הזיהום השונים, ברמות שונות של חקיקה. קיימות מספר הוראות בחקיקה הראשית, אשר מכוחן מותקנת חקיקת משנה לסוגיה ומוצאים צווים ותקנות. למרבה הצער– אין בישראל דבר חקיקה ראשית המיועד כולו לשמירה על איכות הסביבה, כמו במדינות אחרות. עובדה זו מסבירה את הקושי הקיים בניסיונות לפקח ולשמור על איכות משאב האוויר בישראל.
תקני הסביבה – המתייחסים לריכוז המזהמים באוויר בסביבה אשר מטרתם העיקרית היא לוודא התקיימות התנאים הדרושים לשם שמירה על איכות האוויר ובריאות הציבור- תקנים אלו אינם מיושמים היות ולא מתבצע ניטור מסודר של כל המזהמים הקיימים, הנמצאים באוויר. התקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר), התשנ"ב – 1992, הקובעות סטנדרטים להימצאותם באוויר של שורה של מזהמי אוויר, הנקובים בתוספת לתקנות, אינן מיושמות כמעט היות ובפועל, מתבצע ניטור לחלק קטן מהמזהמים.
בישראל אין מערכות ניטור לקביעת ריכוזי דיאוקסינים באוויר וכן אין מערכות ניטור לקביעת הריכוזים הנפלטים ישירות מארובות המפעלים המזהמים עצמם. למרבה הצער אף לא נערכות כל בדיקות שגרתיות ואף לא אקראיות לבדיקת ריכוז הדיאוקסינים באוויר, בקרקע, בשרשרת המזון ובבני האדם.
בשנת 1970 נחקק חוק האוויר הנקי האמריקני – The Clean Air Act[3]. חוק זה היה תיקון והרחבה של חקיקה מוקדמת לו. החוק הינו האמצעי המרכזי למניעת זיהום ולשיפור איכות האוויר בארצות הברית. החוק עוסק בכל מקורות זיהום האוויר החשובים.
בבואו להגדיר את מטרות החוק קובע הקונגרס כי חוק זה נוצר על רקע של גידול במספר המזהמים באוויר ובמורכבותם הצורך בחוק, הנוצרים עקב האורבניזציה והפיתוח התעשייתי, פוגעים בחקלאות ובמשק החי וגורמים לפגיעה בערך הקרקעות. עוד קובע הקונגרס כי מניעת זיהום האוויר והפיקוח על איכות האוויר הינה באחריותו הישירה של הממשל הפדרלי והמקומי[4]
לאור האמור לעיל קובע הקונגרס כי מטרתו של חוק אוויר נקי הוא לשמור ולשפר את איכות משאב האוויר ובכך לשפר את בריאות הציבור ורווחתו. בכך תתקבל חברה יצרנית ויעילה יותר. מטרות נוספות של החוק כוללות את הקמתה והפעלתה של תכנית למניעת זיהום
 אוויר ופיתוח תכניות אזוריות למניעת זיהום אוויר.[5]
מימוש מטרות החוק יעשה על ידי נקיטת מגוון פעולות – אימוץ תקני סביבה לאומיים למספר של מזהמים סמניים, אכיפת התקנים באמצעות תוכניות מדינתיות, אימוץ תקני פליטה לאומיים אחידים למקורות נייחים, לחומרים מסוכנים ולמקורות ניידים. בשנת 1990 הוסיף בית המחוקקים האמריקני תוכניות חדשות למניעת זיהום אוויר כתוצאה מגשם חומצי, מפגיעה בשכבת אוזון בסטרטוספירה ותכנית חדשה מתן היתרים למקורות נייחים.
המפתח למניעת זיהום האוויר לפי החוק, נמצא בניסיון לשלוט על סך כל זיהום האוויר באמצעות שליטה על מספר חומרים מזהמי אוויר המכונים מזהמים סמניים. החוק מחייב את הסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה לקבוע, מפעם לפעם, רשימה של מזהמי אוויר אלו, שהינם מזהמים שכיחים הנפלטים ממקורות שונים, נייחים וניידים, אשר יש בהם לסכן את טובת הציבור או בריאותו. לאחר סיווג חומר מזהם כסמן, חלה על הסוכנות להגנת הסביבה החובה לפרסם לגביו תקני סביבה לאומיים, ברמה אשר תשמור על בריאות הציבור, בתוספת מקדם ביטחון. התקן המשני חייב להיקבע ברמה שתגן מפני השפעה על הקרקע, המים, הצומח, בעלי חיים, מבנים, ראות וקניין פרטי.
לאחר שהסוכנות הפדרלית קובעת את תקני איכות האוויר האמורים , כל מדינה אחראית ליצור תכנית מדינתית שייעודה ליישם ולאכוף את תקני האיכות באותה מדינה. הסוכנות הפדרלית מוסמכת לקדם תכנית משלה כאשר מדינה נמנעת מלקדם תכנית מדינית[6].
לוח הזמנים שקבע החוק חייב עמידה בתקנים הלאומיים שנקבעו עד לשנת 1975-1976.
היות ולא כל המדינות עמדו בלוח הזמנים הוארך המועד בתיקון לחוק משנת 1977 עד 1982 ו- 1987.
תיקוני החוק בשנת 1977 קידמו עמידה בתקני איכות אוויר לאומיים, אך הקונגרס נאלץ לבצע תיקון מקיף נוסף ב- 1990. במסגרת התיקון הוארכו שוב המועדים לעמידה בתקני איכות אוויר לאומיים באיזורים מסויימים. התיקון חייב מדינות עם איזורים המסווגים כאזורי זיהום חמור לעדכן ולתקן שוב את התכניות המדינתיות, על ידי החמרת אמצעי הבקרה והשליטה על מקורות הזיהום, החמרת בדיקת הזיהום מכלי רכב, חיוב התקנת מערכות מישוב אדי דלק בתחנות דלק. באזורים בעייתיים במיוחד הוחמרו הסנקציות בגין אי עמידה ביעדים שנקבעו בחוק.
בתיקון סווגו 189 חומרים כחומרי זיהום אוויר מסוכנים אשר לגביהם חייבת הסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה לפרסם תקני פליטה. הגישה לגבי בסיס קביעת התקנים שונתה בחוק מגישה המבוססת על הערכת הסיכון לבריאות מחומר מזהם, לגישה המבוססת על חיוב בצמצום מירבי של פליטות חומרים אלו, על ידי התקנת האמצעים הטכנולוגיים הטובים ביותר.
בתיקון נזכרו הדיאוקסינים תחת הכותרת של מזהמים ספציפיים ונקבעו טווחי זמן קצובים בהם על המחוקק לודא כי ימופו מקורות הפליטה של חומרים אלו ויתוקננו להם תקני פליטה בהתאם לחוק אוויר נקי[7]
למרות הביקורות שנמתחו על החוק, אין ספק שחוק זה תרם משמעותית לשיפור איכות האוויר בארצות הברית באשר ללא חוק זה מצבו של משאב האוויר בארצות הברית גרוע הרבה יותר[8].
במסגרת סמכויותיה מכוח חוק אוויר נקי, ומכוח החוק לשימור ושיקום משאבים, פרסמהEPA ב- 19 באפריל 1996 תקנות מעודכנות לשריפת פסולת מזוהמת – Revised Standards for Hazardous Waste Combustors [9] . במסגרתן נקבעו, בין היתר, תקנות פליטה מירביות לפליטת דיאוקסינים ופאורינים ממערכות שריפה קיימות. תקנות אלו מבוססות ומשקפות ביצוע מכסימלי של טכנולוגיות בקרה על פליטת מזהמים, כפי שפורטו בחוק אוויר נקי. במסגרת התקנות האמורות נקבע כי הפליטה המירבית לדיאוקסינים ופאורינים לא תעלה על ng/dscm TEQ 0.20. כן קובעת הסוכנות שורה של המלצות לגבי שריפת מזהמים והטמפרטורות המירביות בהן יש לבצע את השריפה באופן שימנע את פליטת המזהמים לאוויר.
האיחוד האירופי גם הוא עוסק באופן כולל ומעמיק בשאלת זיהום האוויר במדינות אירופה. במסגרת זו פורסמו הנחיות מטעם מועצת האיחוד האירופי (Council Directives) המתייחסות לאמנה אשר ייסדה את האיחוד האירופי ובעיקר לסעיף 130 באמנה הדן במדיניות הסביבתית של האיחוד, ובין היתר במניעת זיהום אוויר ובהקטנת הפליטה עד כמה שניתן, וזאת ע"י פיקוח על מקורות הזיהום וניהול זהיר וקפדני של משאבי הטבע, בשילוב עקרון "המזהם משלם". בהנחיה ec/96/61 מיום 24 לספטמבר 1996 נקבעו פרמטרים אחידים לאיחוד האירופי בכל הנוגע לפיקוח ומניעת זיהום אוויר במדינות האיחוד. בהנחיה מס' 2000/76 מדצמבר 2000 נקבע כי פליטת הדיאוקסינים והפאורינים לא תעלה על ng/dscm 0.1 [10]. יצוין כי הקבוע בדרקטיבות הוא המינימום המחייב את מדינות האיחוד האירופי, כאשר לכל מדינה החופש לקבוע תקנים מחמירים יותר.
המלצות
 
1.      יש לפעול בדחיפות לחקיקת חוק אוויר נקי, וחוק מניעת פליטת דיאוקסינים לסביבה. מנהל תקין מחייב חקיקתו של חוק המיועד לשמירה על איכות האוויר אשר יטפל בבעיית זיהום האוויר בישראל. "הנחיות בנושא זיהום אוויר למתקנים השורפים פסולת" של המשרד לאיכות הסביבה משנת 2001 אשר התבססו על תקן הפליטה האירופי של ng/dscm 0.1 יכולות לשמש בסיס התייחסות לחוק.
2.      יש להקים צוות היגוי בראשות המשרד לאיכות הסביבה ובו נציג משרדי הממשלה הרלבנטיים ובהם משרד הבריאות, משרד התחבורה, המשרד לתשתיות לאומיות ומשרד החקלאות, לגיבוש הצעת חוק כוללת ומקיפה בנושא אוויר נקי, כאמור, שתכלול התייחסות מפורשת לדיאוקסינים ותספק התייחסות מקיפה לכל נושא זיהום האוויר- רשימת חומרים מזהמים, תקינה, ניטור, פיקוח, מניעה, אכיפה וכיוב'.
3.      בשל תכונותיו של הדיאוקסין וטווח השפעתו, יש לטפל במשולב ובו זמנית הן בפליטת הדיאוקסינים לאוויר והן בכמות הדיאוקסינים הנמצאת כעת בקרקע ובמזון. יש לחייב מעורבות רחבה של גורמים רבים הכוללים את משרדי הממשלה השונים אשר צריכים להיות חלק מהתהליך.
4.      בשל בעיית האכיפה הקיימת בכל נושא איכות הסביבה, מומלץ לבחון הקמת מערכת אכיפה רחבת היקף המשלבת את משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.
5.      מאחר ואין כל אינדיקציה לגבי ריכוזי הדיאוקסינים באוכלוסיה, בקרקע, בצומח ובסביבה בישראל בכלל, יש לבצע לאלתר מדידות ואנליזות כימיות פרטניות בסקר כלל ארצי. מומלץ כי הסקר המבוסס על דגימות ואנליזות כימיות יחולק למחוזות השונים שבמדינת ישראל וישמש לניתוח ופילוח סטטיסטי של האוכלוסיה , התעשיה ומצב איכות הסביבה .
6.       א. יש לבצע סקר ראשוני ומקיף המבוסס על הנחיות UNEP על כל המקורות הפולטים דיאוקסינים הכוללים תעשיה, משרפות פסולת מוצקה, כלי רכב, צמיגים וציוד רפואי מתכלה, ועל כל המקורות העתידים לפלוט דיאוקסינים כגון שריפת בוצה, משרפות פסולת מוצקה העתידות לקום, ומזבלות חדשות וכדומה. יצוין כי המשרד לאיכות הסביבה פרסם מכרז לסקר מקורות פליטת דיאוקסינים בארץ במטרה לבחון מהם מקורות הפליטה ומי הם הגדולים ביותר והמזהמים ביותר. בשלב זה נבחר זוכה אשר אמור לסיים את הסקר בטווח חצי השנה הקרובה[11].
 
ב. יש לבצע לאלתר סקר דגימות דם , גזי שריפה , קרקע , מי שפכים תעשייתיים , צמחיה ומזון החשודים בתכולת דיאוקסינים, לבצע בדיקות כימיות אנליטיות לקביעת כמויות הדיאוקסינים הקיימות כיום על פני הקרקע, הנמצאות באוויר, המצויות במזון, בבעלי החיים ובמזונם ובבוצות למיניהן, וכן לדגום את כמויות הדיאוקסינים בגוף האדם ובחלב האם המניקה.
7.   היות ואין בישראל תקינה כוללת לפליטות מזהמי האוויר השונים, יש לקבוע תקני
      פליטה לדיאוקסינים אשר יהוו חלק מתקינה רחבה וכוללת לאוויר נקי בישראל.
8. יש לדאוג לניטור כולל של מזהמי האוויר השונים, לקבוע פרמטרים קבועים ועדכניים, המתעדכנים אחת לכל כמה זמן, לניטור האוויר, להרחיב את רשימת מזהמי האוויר המנוטרים, ולדאוג לעדכן רשימה זו מעת לעת. כמו כן, יש לקבוע צרכים ופיזור תחנות ניטור בהתאם לתנאי הסביבה, כפי שנהוג במדינות אירופה וכפי שנקבע בחוק אויר נקי בארה"ב.
9.   יש להקים מערכות ניטור לקביעת ריכוזי דיאוקסינים באוויר וכן מערכות ניטור לקביעת הריכוזים הנפלטים ישירות מארובות המפעלים המזהמים עצמם. עד הקמת מערכות אלו, יש לערוך בדיקות שגרתיות ולפחות אקראיות לבדיקת ריכוז הדיאוקסינים באוויר, בקרקע, בשרשרת המזון ובבני האדם.
10. יש לנקוט פעולות נמרצות להקטנת מקורות עשירי דיאוקסינים כגון בוצות, צמיגים , משרפות פסולת מוצקה והפחתת כמויות הכלור בפסולת רפואית ובמקביל לפעול לשינוי אופן הטיפול בחומרים המכילים דיאוקסינים ובאלו המהווים חומרי בסיס ליצירת דיאוקסינים בשריפה, תוך מתן תשומת לב מיוחדת לאזורים בהם ריכוזי הדיאוקסינים בקרקע מוגברים.
11.    יש לבצע פעילות ניטור ותקינה של כמויות הדיאוקסינים במזון בעלי החיים
       והאדם, ובחלב הניתן לתינוקות. כמו כן יש לבצע ניטור של חלב אם וזאת כמדד
       חשוב למעקב אחר המעבר הבין דורי .
 
12. יש לבצע פעילות להקטנת כמויות הדיאוקסינים במזון האדם ומזון בעלי החיים.
סיכום
כפי שהוצג בחוות דעת זו, DLCs (הדיאוקסינים) הינם חומרים המיוצרים ע"י האדם והנמצאים בכמויות מזעריות באוויר.
ייחודם של הדיאוקסינים הוא בכך שהם מולקולות בעלות יציבות גבוהה ופוטנציאל   לרעילות גבוהה הגורמות לפגיעה רב מערכתית באדם ובחי. עליה בריכוזם בגוף האדם ומשך החשיפה הארוך אליהם, גורמים לעליה בהיקף התחלואה והתמותה שהם הפועל היוצא מפגיעתם.
כבר כיום קיימת בקרקע כמות דיאוקסינים העוברת במחזוריות (שרשרת המזון) ומתרכזת באדם. אקוטי במיוחד הוא המעבר הבין דורי הפוגע בשלבים הראשוניים של החיים.
מדינות העולם המערבי, שלא כמו ישראל, נקטו וממשיכות ללא לאות לנקוט באמצעים שונים לקביעת תקינה לפליטות דיאוקסינים, תקינה לכמותם באוויר, להקטנת כמות הפליטה ולצמצום חשיפת האדם לדיאוקסינים.
בישראל, לצערנו, אין כל התייחסות לנושא הדיאוקסינים לא ברמת החקיקה ואף לא ברמת הפרקטיקה של המוסדות הממשלתיים האמונים על שמירת איכות האוויר.
הדיאוקסינים מוכרים בעולם כחומרים מזהמים. נזקיהם, כפי שהוצג בחוות דעת זו, אינם מוטלים בספק. הדיאוקסינים הינם גורם אחד מתוך מכלול גורמים מזהמים הנמצאים באוויר ועליהם יש לתת את הדעת ע"י חקיקה ראשית מקיפה וכוללת ובנקיטת פעולות ואמצעים דחופים ובלתי מתפשרים. הניסיון בעולם מראה כי הסדרת נושא זיהום האוויר והקטנתו, בהתאמה, תורמים לעליית רמת החיים ואיכותם, מפחיתים את התחלואה ובכך תורמים להתהוותה של חברה יעילה, בריאה ויצרנית יותר. יש להדגיש כי כל השקעה במניעת זיהום תביא לחיסכון עצום בטיפול רפואי ואחר בתוצאות הזיהום.
 
מן הראוי כי ישראל תציב עצמה בשורה אחת עם מדינות העולם המערבי המתקדם בתחום איכות האוויר למען בריאותם ואיכות חייהם של הדור הנוכחי ושל הדורות הבאים.
                                                                                    שלמה שהם, שופט (בדימוס)
                                                                                         נציב הדורות הבאים
ד"ר שי פינטוב
יועץ לענייני בריאות
 
בהכנת החומר למסמך ועריכתו השתתפו וסייעו:
ד"ר שמעון בראל – חקלאות;
ד"ר סטיב גרנט – כימה פיזיקלית זיהום אויר;
ד"ר גיל כץ – הנדסה כימית, טכנולוגיות הדיאוקסינים;
ד"ר ג'אמס קריקון – חקלאות, אפידמיולוגיה;
עו"ד ורד קירו-זילברמן – מ"מ ראש תחום איכות הסביבה, נציבות הדורות הבאים.
ולהם התודה.
מקורות
1.      נתונים שהוגשו לועדה ע"י ד"ר ג'מי קרקון ונערכו על סמך פרסומי משרד הבריאות עד שנת1994.
2.                 A.schteter & all: dioxins dibenzofurans and PCBs in Human blood Human    Milk and food, from isr the west bank and gaza ; Organohalogens compounds :vol 33 (1997).
3.      עדותה של ד"ר אלמגור בוועדת המשנה למפגעי איכות סביבה בכנסת, בנושא הקשר בין אנדומטריוזיס אסטרוגנים ודיאוקסינים.
  1. Nature Medicine, May 2003
5.      נתונים שהועברו ע"י הגב' לינדה ברנבאום מנהלת האגף לטוקסיקולוגיה הומנית
ב- EPA,  Jun2003.
6.      נתונים שהועברו וסוכמו ע"י ד"ר ג'ימי קריקון  July2003 .
7.      דו"ח דיאוקסינים שהוכן ע"י ד"ר סטיב גרנט.
8.      דו"ח על הדיאוקסינים ושרשרת המזון – שמעון בראל.
9.      מכתב של גב' לינדה ברנבאום מה- EPA לד"ר ג'ימי קריקון Dec 2003.
  1. Dioxins and Dioxin-like Compounds in the Food Supply ;Executive   Summery of the Comimittee institute of medicine of the national academies, 2003
11. Nathalie F & all; Dioxin emissions from a solid waste incinerator and risk of       non-hodgkin ;Vol.14,Num.4 ; p.392-398; July 2003
12. ד"ר גיל כץ, דו"ח על הרקע הביוכימי וההנדסי לגבי מקורות ותהליכים בהם נוצרים דיאוקסינים.
13.Watanabe. s & all : Health effects of chronic exposure to polychlorinated   dibenzo–p-dibenzofurans and coplanar pcb around municipal waste incinerators; boston ;dioxin Aug. 2003
  1. Ping-Chi Has & all ;   comparison of the changes of sperm function between humans prenatally and postnatally exposed to polychlorinated biphenyl and dibenzofurans; dioxin Aug.2003
  1. Yueliang leong Guo ;   reproductive health   in young women   exposed to polychlorinated ..; dioxin Aug.2003
  1.  Wang SL & all; Chemosphere, Infant exposure to polychlorinated dibenzo- p-dioxins, dibenzofurans and biphenyls (PCDD/Fs, PCBs)–correlation between prenatal and postnatal exposure 2004 Mar ;54(10):1459-73
17. Wilson JD: A dose-response curve for yusho syndrome,   Regul Toxicol        Pharmacol, 1987 Dec;7(4):364-9
  1. C.arden & all ; Cardiovascular Mortality and Long-Term Exposure to      Particular Air Pollution ; Circulatin: 2004 Jan .6/13;71-77
  2. J. Natl Cancer Inst. 2003, 95(14), 1079-1085
  1. W.H.O survey on concentration of dioxin in Brest milk; dioxin Aug.2003
  1. נתונים על ריכוז דיאקסינים בחלב אם- מידע שהועבר מד"ר בראל.
  1. Koopman – Esseboom C & all :  Effects of polychlorinated biphenyl/dioxin          exposure and feeding type on infants' mental and psychomotor     development; Pediatrics. 1996 May; 97(5):700-6.
  1. Nagayama J& all; Postnatal exposure to chlorinated dioxins and related         emicals on thyroid hormone status in Japanese breast-fed infants Chemosphere. 1998 Oct-Nov;37(9-12):1789-93.
  1. Huisman.M & all; Perinatal exposure to polychlorinated biphenyls and           dioxins and its effect on neonatal neurological development: Early Hum Dev. 1995 Apr 14;41(2):111-27
  1. Abad E & all: Study on PCDDs/PCDFs and co-PCBs content in food              samples from Catalonia (Spain). Chemosphere. 2002 Mar;46(9-10):1435-41


[1] דו"ח worldwatch ישראל מס' 1 "זיהום אויר ובריאות הציבור בישראל" 2001, ע"מ 7-9
[2]  כאשר חומרים אלו נשרפים במערכת כבשנים תעשייתיים, לעומת תהליך בו השריפה נעשית באוויר פתוח
      (תהליך השרפה הוא מסוג 2.1) (12) המשחרר כמות קטנה הרבה יותר של דיאוקסינים.
[3] 42 U.S.C.§ 7401  מתוך אתר הבית של EPA – www.epa.gov/oar/caa/caa.txt
[4] 42 U.S.C 7401 sec. 101, שם.
[5] שם
[6] דניאל פיש, דיני איכות הסביבה, (מחשבות, תשס"ב) עמ' 322-324
[7]   42 U.S.C 7401 sec. 112.c(6), שם.
[8] דניאל פיש, שם, עמ' 324-325, 327, 334.
[9]  Federal Register ,part 2,Environmental Protection Agency, 40 CFR part 60, et all. April 19, 1996.
[10] מתוך אתר האיחוד האירופי – http://europa.eu.int/smartapi/cgi/sga
[11] ע"פ שיחה עם ד"ר ברנשטיין, ממונה על מקורות אנרגיה, אגף איכות אוויר, המשרד לאיכות


פורסם בקטגוריה מאמרים בנושאי איכות הסביבה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.