איכות המים בישראל

"שלושת האקוויפרים בצפון איזור המרכז והנגב מזוהמים בכימיקלים תעשיתיים ברמות שאינן ידועות בעולם המערבי".
הקואליציה לבריאות הציבור 10.12.2003
www.shatil.org.il
 
מקורות הזיהום
בחקלאות                                          רשויות
חומרי הדברה- מזהם עיקרי                    כלור
דשן כימי                                                 פלואור

תעשיה                                           מזבלות
שמנים וחומצות                               זיהומים כימיים
חומצות וצבעים                               זיהומים אורגניים
מתכות כבדות                                מתכות כבדות

זיהומי צנרת                                    מי ביוב
              חלודה                                           חידקים
             אבנית                                            וירוסים
             מתכות
 
תאור ותכונות החומרים הקיימים במי השתייה בישראל.
חנקה (-3 NO) וחנקית (-2 NO)
חנקיות (ניטריטים) וחנקות (ניטרטים) במים הם תוצרי פירוק של חומרים אורגניים חנקניים ע"י בקטריות הנמצאות בקרקע ובמים. מקורות עיקריים להימצאותם הם דשנים, תוצרי לוואי מחומרי ריקבון מהצומח או מהחי, שפכים ביתיים וסילוק בוצה מעל פני האדמה, אתרי פסולת מוצקת וכו'. מתייחסים לחנקה וחנקית במשותף היות שבטבע הן הופכות מצורה אחת לשניה כמפורט להלן:
NH3 → NO2- → NO3-
ריכוזים גבוהים של חנקה גורמים למחלת הכחלת (מתהמוגלובינמיה) אצל תינוקות. מחלה נגרמת עקב תחרות בין החנקה וחמצן על אתרי קישור בהמוגלובין שהתוצאה שלה הוא דם מחוזר (כחול). סימפטומים מתחילים להופיע בריכוזי חנקה הגבוהים מ-100 מ"ג\ל'. בנוסף לכך, בגוף, חנקה יוצרת עם חומצות אמיניות תרכובות N-nirtoso הידועות כמסרטנות בבע"ח. 50% מכמות החנקה היומית הנצרכת על ידי בני אדם מקורה במים והיתר ממזון.
חנקה היא דשן לצמחיה ודרושה בעצם לכל סוגי החיים.
ריכוז חנקה במי תהום עשוי להיות גבוה כתוצאה מדישון יתר וזיהום בביוב.
אימוץ התקן לנטריטים בישראל, כקיים בארצות נאורות, יוציא מכלל שימוש 60 אחוזים מהמים בישראל.
רמת החנקות התקנית היא 90 מיקרוגרם לליטר. התקן החדש ממליץ על 70 מיקרוגרם לליטר במדינות המערב מקובל לאשר 45 מיקרוגרם בלבד.
כספית (Hg)
כספית הנה מתכת מאוד רעילה לאדם ולבעלי חיים ובמיוחד מתיל כספית (כספית אורגנית). לא זו בלבד שהכספית רעילה אלה שהיא גם עוברת תהליך של הצטברות או ביואקומולציה במזון. מקרה ידוע של הרעלת כספית התרחש ביפן , במפרץ מינמטה, שם הורעלו תושבי כפר דייגים בהרעלה משנית, שנוצרה כתוצאהמצריכת דגים. באירוע זה דווח על  111 מקרי הרעלה, מתוכם מתו 45 בני אדם. ובנוסף לכך דווח על מומים מולדים בתינוקות של האוכלוסייה שנפגעה.
כספית מגיעה למים דרך זיהום שמקורותיו העיקריים הם: מכשירים מדעיים, בטריות, מיצוי זהב וכסף, ייצור אלקטרוליטי של כלור (גאז), חומרים השמשים לבקרה על מחלות צמחים, קוטלי חרקים וצבעיאוניות.
כרום (Cr)
הכרום הנו מתכת רעלית ביותר,הרעלת כרום גורמת ל : בעיות בעור, פגיעה בתפקוד הכבדולסרטן. 
הכרום משמש בתעשיות רבות,ביניהן: שימוש נרחב בייצור סגסוגת, קטליזטורים בתעשייה הכימית, תחמוצות כרומיות,מלחי כרומט ב צבעים, תמיסות ניקוי במעבדה, ושימוש נרחב בציפוי למניעת קורוזיה במערכות קירור.

עופרת (Pb)
עופרת הנה רעילה מאוד, היא גורמת לנזק מוחי, נזק לכליות, פיגור שכלי בילדים , ולסרטן.
כיום  מקור זיהום בעופרת הוא משפכים תעשייתיים וזיהום ישיר או עקיף על ידי דלקים המכילים עופרת.

ציאניד
 (CN)
ציאניד הנו רעיל מאד לאדם ולבעלי חיים. הציאניד מתפרק ביולוגית וזמן מחצית החיים שלו במים קצר. מקור הציאניד במים הוא משפכים תעשייתיים. הציאניד משמש לציפוי מתכות , בתעשיות היי-טק בחומרה, בבתי זיקוק, ובמיצוי זהב.

קדמיום
 (Cd)
קדמיום הנו מתכת רעילה. בריכוזים גבוהים, קדמיום גורם לבריחת סידן מהעצמות שתוצאתה עצמות פריכות ושבירות. בחשיפה מתמשכת לריכוזים נמוכים הוא גורם ללחץ דם גבוה, לעקרות בגברים, ולנזקים בכליות. 
מקור הקדמיום במים הוא משפכים תעשייתיים. קדמיום נמצא בשימוש רב בתעשייה ובמיוחד בייצור סוללות , צבעים, ביצור חומרים פלסטיים ובציפוי ברזל למניעת קורוזיה (משימוש זה מגיע רוב הקדמיום לסביבה המימית).
.
קרינה רדיולוגית
מקור הקרינה הרדיולוגית במים יכול להיות מקור טבעי או אנושי (בארץ, ליד הכינרת קיים מעיין עם תכונות רדיולוגיות). באופן טבעי, ניתן למצוא במים רדיום 226 ורדיום 228. במים עיליים נדיר יותר למצוא רדיום מאשר במי תהום. רדיום במי תהום נמצא עקב מגע עם קרקע או סלע המכילים רדיום.
הבעיה העיקרית מקרינה רדיולוגית נובעת משימוש בחומרים רדיואקטיביים בצורות שונות: ניסויים של נשק רדיואקטיבי, פסולת רפואית, מדעית או תעשייתית, מי קירור של תחנות כוח גרעיניות אושל מכרות של חומרים רדיואקטיביים.
לשני סוגי קרינה : אלפא (α) וביתא (β) נקבע תקן מחייב.
קרינת אלפא (α): שטף שלקרינה המורכבת מחלקיקי אלפא. חלקיקי אלפא מורכבים מעד ל-2 פרוטונים ו-2 נויטרונים. חלקיקי אלפא נפלטים מחלק מהיסודות הכבדים הכוללים אורניום, פלוטוניום ורדון. ניתן לעצור חלקיקי אלפא על ידי פיסת ניר, והם מהווים בעיה בריאותית רק כאשר איזוטופים משחררי קרינת אלפא מוכנסים לגוף (בעיקר בנשימה). חשיפה גבוהה לקרינת אלפא תגרום לסרטן.
קרינת ביתא (β): שטף קרינה המורכבת מחלקיקי ביתא. חלקיקי ביתא הם אלקטרונים (חיוביים או שליליים) המשתחררים תוך כדי דעיכה של מספר איזוטופים רדיואקטיביים. לחלקיקי ביתא טווח קצר באוויר וטווח קצר יותר במדיות יתר צפופות. איזוטופים הפולטים קרינת ביתא (לדוג' סטרונציום 90)הבאים מגע עם העור עלולים לגרום לכוויות בעור ולהשפעות יותר חמורות אחרות.כוויות נרחבות כתוצאה מקרינת ביתא עלולות להיות קטלניות.
מיקרו-מזהמים אורגניים נבחרים – ביאור
המיקרו-מזהמים האורגנייםהמוצגים להלן מחולקים ל-4 קבוצות, כאשר בכל קבוצה הם מופיעים לפי סדר אלפא-ביתי:
  1. מיקרו-מזהמים נדיפים (VOC – Volatile Organic Carbon)
  2. חומרי הדברה.
  3. חומרים המופעים בתוספת ה-7 לתקנות מי השתייה בישראל.
  4. טריהלומתאנים.
כל מזהם מסווג לקבוצה לפי  IARC (International Agency for  Research on Cancer),בדרגת סיכון יורדת (דהיינו מזהם הנכלל בקבוצה 1 מהווה סיכון רב יותר ממזהם הנכלל בקבוצה 4):
קבוצת סיכון 1 – המזהם מסרטן ודאי בבני אדם.
קבוצת סיכון 2A – כפי הנראה (probably) המזהם גורם לסרטן בבני אדם.
קבוצת סיכון 2B – ייתכן (possibly) והמזהם גורם לסרטן בבני אדם.
קבוצת סיכון 3 – אין סיווג סופי לגבי קרצינוגניות (גרימת סרטן) בבני אדם.
קבוצת סיכון 4 – כפי הנראה המזהם אינו גורם לסרטן בבני אדם.

קבוצה I – מיקרו-מזהמים נדיפים (VOC)
בנזן
בנזן מהווה מרכיב חשוב בדלק למכוניות ובתעשייה כימית. מקורות זיהום פוטנציאליים הם תחנות דלק, בתי זיקוק ומכליות להובלת דלק.
בנזן הוא חומר מסרטן כשחשיפה ממושכת יכולה לגרום ללוקמיה. בנוסף לכך חשיפה למנות גבוהות פוגעת במערכת העצביםהמרכזית. בנזן שייך לקבוצת IARC 1.

בנזו
פירן
בנזופירן הוא תוצר עיקרי של שריפה לא שלמה של חומרים אורגניים ותוצר לוואי מתעשיות מתכת. מקורות זיהום פוטנציאליים: שריפת יערות, דלקים, מפלטי מכוניות וכן המתכת אלומיניום.
במגע עורי בנזופירן עלול לגרום לפצעים. דווח גם על הרעלות אקוטיות בריכוזים גבוהים שגרמו לנזק בריאותי ועד מוות.
 1,4-דיכלורובנזן
1,4- דיכלורובנזן משמש בתעשיית חומרי סתירת ריח, חומרי צבע וקוטלי חרקים.
1,4- דיכלורובנזן מציג רעילות אקוטית נמוכה. מחקרים מורים כי חשיפה לריכוזים גבוהים של 1,4- דיכלורובנזן גרמה לעליית שכיחות סרטן הכליות והכבד אצל עכברים. סף הריח והטעם במים 30-3 ו-6מק"ג/ליטר בהתאמה. 1,4- דיכלורובנזן שייך לקבוצת IARC B2.
 1,2-דיכלורואתן
1,2-דיכלורואתן משמש בתעשייה הכימית.
1,2-דיכלורואתן גורם לבעיות במערכת העצבים והעיכול, וכן עלול להשפיע על דרכי נשימה ותפקוד כבד ולב. 1,2-דיכלורואתן שייך לקבוצת IARC B2.
 1,2-דיכלורואתילן
1,2-דיכלורואתילן משמש לסינתזה ולמיצוי תרכובות וממיסים כלורואורגנים. במים עיליים ובקרקע הוא נדיף. 1,2-דיכלורואתילן מתפרק בתנאים אנאירוביים.
חשיפה ל-1,2 דיכלורואתילן באוויר גורמת לדיכוי מערכת העצבים מרכזית, ובריכוזים נמוכים לאפקטים נוירולוגייםוצריבה בעיניים.
 1,1,1-טריכלורואתן
1,1,1-טריכלורואתן שכיח כחומר ממס, בייצור קפה ללא קפאין וכמסיר צבע. 1,1,1-טריכלורואתן נמצא במים עיליים ובמי תהום.
1,1,1-טריכלורואתן נקלט דרך הריאות או מערכת העיכול, מתפשט מהר מאוד בגוף ורק 6%-3 מופרש החוצה. חשיפה ממושכת עלולה לגרום לאי תפקוד תאי הכבד "כבד שומני" אצל בני אדם ובע"ח; שייך לקבוצת IARC 3.
טרי-כלורואתילן
טרי-כלורואתילן משמש בעיקר כממס בתהליך ניקוי יבש וניקוי מתכות משומנים. נמצא בסביבה, באוויר ובמים בעיקר באזורים תעשייתיים. בתנאים אנאירוביים מתפרק ויוצר חומרים רעילים יותר, כגון ויניל כלוריד. 
טרי-כלורואתילן חודר לגוף דרך דרכי נשימה ומערכת העיכול ומתפשט מהר בכל הגוף. 75%-40 מהחומר הנכנס יוצא בחילוף חומרים דרך הכליות. טרי-כלורואתילן שייך לקבוצת IARC 3.
טטרה-כלורואתילן
טטרה-כלורואתילן משמש כממס חזק בתעשייה, בעיקר להסרת שומנים, ובמכבסות לניקוי יבש. טטרה-כלורואתילן נפוץ בכמויות מזעריות באוויר, במים, בפירות, בירקות ובגוף האדם. הוא עלול להימצא בריכוזים גבוהים באזור תעשייתי. בתנאים אנאירוביים הוא מתפרק לחומרים רעילים כמוויניל כלוריד. 
      ריכוזי טטרה-כלורואתילן גבוהים גורמים לבעיות במערכת העצבים המרכזית, חשיפה ממושכת לריכוזים נמוכים גורמת לפגיעה בכבד ובכליות. טטרה-כלורואתילן שייך לקבוצת IARC 2B.
כלורופורם
      כלורופורם משמש כחומר מייצב בייצור גז קירור, בתהליך מיצוי שרף וגומי, ותעשיות כימיות שונות. כלורופורם משמש כמו כן כחומר הרדמה.
כלורופורם גורם נזק למערכת העצבים והוא עלול להשפיע על תפקוד כבד וכליות. כלורופורם שייךלקבוצת IARC B2.
פחמן טטרה-כלורי
      פחמן טטרה-כלורי משמשבייצור גזים פריאונים לקירור, וכממס בייצור חומרים פלסטיים וצבעים. בתנאים אנאירוביים פחמן טטרה-כלורי עמיד במשך חודשים ושנים. בקרקע הוא מתחבר עם חומראורגני ומחלחל למי תהום.
פחמן טטרה-כלורי עלול להשפיע על תפקוד כבד. הוא מגדיל סיכון לסרטן. פחמן טטרה-כלורי שייךלקבוצת IARC B2.

פורמאלדהיד
פורמאלדהיד הוא חומר עיקרי בייצור וסינתזה של חומרים אורגניים, דבקים, קוסמטיקה, חומרי הדברה וטקסטיל.
פורמאלדהיד גורם לתופעותאלרגיה במגע עורי. בריכוזים גבוהים במים עלול לגרום נזק למטופלי דיאליזה. פורמאלדהיד שייך לקבוצת IARC A2.
סטירן
סטירן משמש בעיקר לייצור פלסטיק וגומי. בסביבה (מים עיליים, תהום, מוצרי מזון) סטירן נמצא בד"כ בכמויות מזעריות. 
      בגוף האדם סטירן מגיע לתאי שומן מהר מאוד, ללא תלות בדרכי הקליטה. בגוף הוא מתפרק ל- 7,8 – אוקסיד סטירן – תוצרי פרוק המופרשים בשתן. סטירן שייך לקבוצתIARC B2.  
 
קבוצה II – חומרי הדברה
אתילן דיברומיד 1,2-דיברומואתן
אתילן דיברומיד משמש בתעשייה כתוספת פעילה לאתילן בנזן, בחיטוי עשן וכקוטל חרקים. אתילן דיברומיד אינו עמיד באוויר, אולם הוא עמיד יותר בסביבה מימית, ולפיכך מהווה סיכון לזיהום מי תהום.
      מחקרים הוכיחו שאתילן דיברומיד הנו חומר מסרטן לבעלי חיים. הוא שייך לקבוצתIARC 2.

לינדן
      לינדן משמש כחומר הדברה בחקלאות, בבריאות הציבור (כינים) ובהדברת מאגרי מיםיתושים לינדן הוא מזהם עמיד ונפוץ בסביבה. לינדן אינו מסיס במים, לא נייד בקרקע ולא נדיף באוויר.
      לינדן עלול לגרוםלבעיות בכבד, ובכליות. מגדיל סיכון לסרטן. הוא שייך לקבוצתIARC B2.

אלאכלור
אלאכלור הוא קוטל עשבים המשמש להגנת צמחים וגידולים חד שנתיים כנגד עשבים. אלאכלור אינו יציב בקרקע, מתנדף לאוויר ומתפרק בתהליכים ביולוגיים. בקרקע ניתן לגלות את רוב תוצרי הפרוק של החומר.
      אלאכלור עלול לגרום לאנמיה, לבעיות עיניים, כבד, כליות וטחול. מגדיל סיכון לסרטן. לאלאכלור אין סיווג כקרצינוגני.

הפטאכלור
      הפטאכלור משמש להדברת קרקע וזרעים. בקרקע הוא מתפרק לתוצרים עמידים מאוד.
הפטאכלור גורם נזק לכבד ומגדיל סיכון לסרטן. הוא שייך לקבוצת IARC B2.

כלורדן
כלורדן הוא חומר הדברה רבשימושי, עמיד בקרקע. בסביבה מצוי בשתי צורותיו – ציס וטרנס.
כלורדן עלול לגרום לבעיות בדם ובמערכת העצבים. שתיית מים המכילים כלורדן משפיעה על מערכת העיכול והעצבים. סיכון לסרטן. כלורדן שייך לקבוצת IARC B2.

אטרזין
אטרזין הוא חומר הדברה רב שימושי בארץ ובעולם להדברת עשבים; עמיד יחסית בקרקע ובמים. אטרזין חדיר מאוד בקרקע,לכן קיימת אפשרות לזיהום מי תהום.
אטרזין אינו גורם למחלות תורשתיות, הוא שייך לקבוצת IARC B2.
די-ברומו טרי-כלורו פרופאן (DBCP)
די-ברומו טרי-כלורו פרופאןהוא חומר הדברה המשמש בחיטוי אדמה חקלאית. די-ברומו טרי-כלורו פרופאן נמס היטב במים וניתן לגלותו באוויר ובירקות שגדלו באזור השימוש בחומר.
      די-ברומו טרי-כלורופרופאן ידוע כמסרטן לבע"ח ולאדם. סף הריח והטעם של החומר במים 10 מק"ג/ליטר.די-ברומו טרי-כלורו פרופאן שייך לקבוצת IARC 2.

קבוצה III – "
אלדיקרב
      אלדיקרב הוא חומר הדברה קוטל חרקים בגידולים חקלאיים רבים. אלדיקרב מתחמצן בקרקע ע"י מיקרו אורגניזמים לתרכובות גופרית. תוצרי הפרוק של אלדיקרב ניידים בקרקע ככל שתכולתה יותר אורגנית. אלדיקרב יציב מאוד במי תהום.
      הרעלה אקוטית באלדיקרב גורמת לסחרחורת, חולשה, שלשול, בחילה, הקאה, כאב בטן, הזעה מוגברת, ראיה מטושטשת,כאב ראש, וקשיי נשימה. בליעה של אלדיקרב יכולה לגרום לדיכוי פעילות הכולין אסטראז. חשיפה כרונית עלולה לפגוע במערכת החיסונית. אלדיקרב שייך לקבוצת IARC 3.

טריפלורלין
טריפלורלין הוא חומר הדברה נגד הופעת עשבים רעים בגידולים חקלאיים רבים. טריפלורלין אינו מסיס במים ויחסית נייח באדמה.
טריפלורלין מעלה את הסיכון ללימפומה NH. אין הוכחות לקשר ללאוקמיה. טריפלורלין אינו מסווג ע"י IARC.
DDT
 DDT הוא חומר הדברה נגדח רקים בעל ספקטרום פעילות רחב. במספר ארצות מפותחות השימוש ב-DDT הוגבל (בגלל בעיות אקולוגיות) רק להגנה הכרחית על בריאות האדם (קדחת צהובה, מחלת השינה, מלריה, טיפוס,ומחלות נוספות המועברות ע"י חרקים). DDT יציב מאוד בסביבה ואינו ניתן לפירוק מיקרוביאלי. הוא נספג במשקעים ובקרקע, המשמשים מאגר פוטנציאלי לחשיפה ארוכת טווח.
שאריתי מאוד ברקמות שומניות. אורגניזמים ברמות טרופיות גבוהות נוטים להכילו יותר (ביואקומולטיבי).
בהרעלה אקוטית של DDT מופיעים אפקטים של כאב ראש, הקאות, בחילה, סחרחורת, בלבול, אי שליטה בשרירים, רעד,עוויתות. אין הוכחות לקרצינוגניות של DDT באדם. הוא שייך לקבוצתIARC B2.
2,4-D  די כלורופנוקסי חומצה אצטית
2,4-D הוא קוטל עשבים בשימוש רחב בעולם לרחבי עלים ולצמחי מים. 2,4-D מגיע לסביבה משפכימפעלים וכקוטל עשבים. 2,4-D מתפרק במהירות במים ע"י פירוק ביולוגי וע"י פירוקפוטוקטליטי בפני השטח. בתנאים אירוביים, 2,4- D מתפרק מהר יותר. הוא אינו מצטבר במשקעים ובסדימנטים, ואינו מצטבר ברקמות אורגניזמים ימיים ויבשתיים בגלל פירוקו המהיר.
      בחשיפה אקוטית לרמות גבוהות של 2,4-D  מופיעים בחילה, הקאה, שלשול, חולשת שרירים, התקשות השרירים ושיתוק חלקי, השפעה על פעולת הכליות, הריאות, מערכת עצבים מרכזית והיקפית, כולל האטה בנשימה, איבוד הכרה ועד מוות. בחשיפה כרונית ל-2,4-D נמצא קשר חזק לסרטן ברקמותהרכות, למחלת הודג'קין וללימפומה NH. הוא שייך לקבוצת IARC B2.

ויניל כלוריד
      ויניל כלוריד נמצא בשימוש בעיקר לייצור PVC. הוא מהווה חומר גלם בייצור תרכובות פלסטיק. תוצר פרוק שלטרי וטטראכלורואתן. ויניל כלוריד יציב במצב של חוסר באור וחמצן, אך יוצר פולימרים כשנחשף לחמצן, אור או חום. ויניל כלוריד במים מתנדף לאטמוספירה תוך מספר שעות עדימים. בקרקע ויניל כלוריד יכול לחלחל עד למי תהום ולהתחבר ל- 2CO ויוני כלוריד ו/או להישאר לא קשור.
      ויניל כלוריד הוא חומר נרקוטי שעלול לגרום גם לאיבוד ההכרה. בחשיפה נשימתית כרונית הוא גורם לעוויתות כאב, חוסר שליטה בידיים וטרשת ברקמות החיבור. לויניל כלוריד קרצינוגניות בחשיפה כרונית נשימתית (סרטן בכבד, במוח, ובבלוטות לימפה). מחקרים הראו עליה בתדירות הפרעות כרומוזומליות כתוצאה מחשיפה לויניל כלוריד. הוא שייך לקבוצתIARC 1.

מונוכלורואמינים
מונוכלורואמינים מהווים חומר ביניים ביצירת הידרזין. כמו כן הם נוצרים בתגובה בין אמוניה לכלור (בהכלרת מים) ומשמשים גם לחיטוי מי שתייה. מונוכלורואמינים יציבים בסביבה, הופעתם ויציבותם תלויים בערכי הגבה ומליחות. מתפרק מהר יותר כשמוזן למים עשירים בברומיד.
כאשר סופקו לחולי דיאליזה מים עם המכילים כלורואמינים דווח על אנמיה המוליטית, מאופיינתבדנטורציה של המוגלובין והתפוצצות תאי דםאדומים.

די-אתיל-הקסיל-פתלאט (די
אוקטיל פתלאת)
די-אתיל-הקסיל-פתלאט משמש חומר גלם פלסטי לתרכובות ושרפים של. PVC הוא משמש גם כתחליף בנוזלים מבודדים במתח נמוך. די-אתיל-הקסיל-פתלאט אינו מסיס במים. בגלל המיידיות בה הוא יוצר תמיסות קולואידליות המסיסות האמיתית שלו גבוהה יותר. קצב הנידוף שלו איטי.די-אתיל-הקסיל-פתלאט עובר פירוק ביולוגי מהיר במים ובבוצה בתנאים אירוביים, ואילו בתנאים אנאירוביים קצב פירוקו איטי.
      בחשיפה אקוטית לריכוזים גבוהים של די-אתיל-הקסיל-פתלאט דווח על הפרעות מתונות בפעולת המעיים ותחושת קתרזיס. בחשיפה כרונית דווח על בעיות עצבים. מעט מחקרים הראו שחשיפה לדי-אתיל-הקסיל-פתלאט עשויה לתרום לתמותה אפשרית מסרטן הפנקריאס והדם. הוא שייךלקבוצתIARC B2.

קבוצה IV – טריהלומתאנים
טריהלומתאנים, הנם קבוצת חומרים הלו-אורגניים (כלורו-אורגניים \ ברומו אורגניים) העלולים להיווצר במיםכתוצרי לוואי של תהליך חיטוי. הם ייוצרו כתוצרי לוואי של חיטוי מים (כלורינציה \ ברומינציה) המכילים חומר אורגני מומס. לכן הם ימצאו בד"כ בריכוזים גבוהים יותר במים עילייםשעברו תהליך חיטוי מאשר במי תהום שעברו חיטוי (מים עיליים בד"כ מכילים יותר חומר אורגני מאשר מי תהום). 
      בריכוזים גבוהים, כל החומרים בקבוצת הטריהלומתאנים גורמים נזק לכבד ולכליות.

ברומופורם
      בריכוזים גבוהים גורם נזק לכבד ולכליות. הוא שייך לקבוצת IARC 3.

כלורו
דיברומומתאן
      בריכוזים גבוהים גורם נזק לכבד ולכליות. הוא שייך לקבוצת IARC 3

כלורופורם
      גורם נזק למערכתהעצבים. עלול להשפיע על תפקוד כבד וכליות הוא שייך לקבוצת IARC 2B
מקור: המסמך תומצת מתוך המאמר הבא :
"ניתוח נתוני איכות מים עבור עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל"
מרץ 2001
המסמך הוכן על ידי ד"ר ערן פרידלר ופרופ' מיכל גרין במסגרת תוכנית ממש"ק – מחקר מדעי בשיתוף הקהילה
ד"ר   ערן פרידלרחואניקו ופרידלר – ים התיכון בע"מ
פרופ' מיכל גרין   הפקולטה להנדסה חקלאית,טכניון
 מאמר חשוב נוסף בנושא שנכתב על ידי פרופ' אבנר עדין1 ואינג' רמי הלפרין2תוכלו לקרוא באתר :

http://www.tau.ac.il/~chemlaba/Files/P_W_methods.doc


פורסם בקטגוריה מאמרים בנושאי איכות הסביבה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.